משנה כלים יא ט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק יא · משנה ט | >>
נזם שהוא עשוי כקדירה מלמטן וכעדשה מלמעלן, ונפרק, כקדירה טמא משום כלי בית קיבול, וכעדשה טמא בפני עצמו.
צינורא, טהורה.
העשוי כמין אשכול, ונפרק, טהור.
נֶזֶם
- שֶׁהוּא עָשׂוּי כַּקְּדֵרָה מִלְּמַטָּן וְכָעֲדָשָׁה מִלְמַעְלָן,
- וְנִפְרַק,
- כַּקְּדֵרָה טָמֵא מִשּׁוּם כְּלִי בֵּית קִבּוּל,
- וְכָעֲדָשָׁה טָמֵא בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
- צִנּוֹרָא, טְהוֹרָה.
- הֶעָשׂוּי כְּמִין אֶשְׁכּוֹל, וְנִפְרַק,
- טָהוֹר:
נזם -
- שהוא עשוי כקדירה מלמטן, וכעדשה מלמעלן, ונפרק -
- כקדירה - טמא משום כלי קיבול,
- וכעדשה - טמא בפני עצמו.
- שהוא עשוי כקדירה מלמטן, וכעדשה מלמעלן, ונפרק -
- צנירה - טהורה.
- העשוי כמין אשכול, ונפרק - טהור.
כקדירה מלמטה - שיהיה לו בנין חלול כמו הקדרה, ועל ראשו גרעין אחד מקשיי דומה לעדשה, על זאת הצורה:
וכאשר תתפרד זאת העדשה מהקדרה תהיה הקדרה כלי שבה בית קבול בלא ספק, והיא טמאה משום כלי לא מפני שהיא מתכשיטי נשים, ותהיה גם עדשה טמאה לפי שיש לה שם בפני עצמה.
וצינירה - הוא קצה קנה הנזם הנכנס בנקב האוזן או האף, ולפי שהוא מעוות קורא אותו צינירה, תרגום "מזלגותיו"(שמות כז, ג) "צינורותיה".
ואמר העשוי כמו אשכול - ירצה נזם העשוי כמין אשכול, והוא שיהיו גרעיני זהב מקובצים על דמיון אשכול ענבים, וכאשר יתפרדו אלו הגרעינין לא יטמאו שאינן אז מתכשיטי נשים, ולא לכל גרעין מהן שם בפני עצמו ואין בו גם כן בית קבול שיטמא בעבורו, ולא תטמא שום כלי מתכות אם לא בתנאים קדם זכרם:
כקדרה. רחב מלמטה וצר מלמעלה:
ונפרק. נחלק לשנים [טמא] משום כלי [בית] קיבול ולא משום תכשיט:
טמא בפני עצמו. משום תכשיט:
כמין אשכול. פי' בערוך מנהג בא"י לעשות נזמי זהב באזניהם ועשוים ארבע או חמשה חתיכות כדי שיהיו כמין אשכול נזם כמו זה מקבל טומאה אבל נפל לארץ ונפרק טהור. תניא בתוספתא [ב"מ פ"א] קטלא שחוליות שלה של אלמוג ומאוחזות באונקליות של מתכת הרי אלו טהורות שאינן עשויות אלא לחיזוק נתפרקה כל אחת ואחת טהורה בפני עצמה. רבי אליעזר אומר צינורא של נזם טמאה בפני עצמה. פי' אמתני' פליג דקתני צינורא טהורה:
כקדרה מלמטה - רחב מלמטה ויש לו בית קיבול:
וכעדשה מלמעלה - על ראש הנזם מלמעלה יש לו גרעין של זהב או של כסף עשוי כעדשה:
ונפרק - העדשה מן הקדירה:
הקדירה טמאה - שהרי יש לה בית קיבול כח. ולא מפני שהיא מתכשיטי נשים, שהרי אינה ראויה לתכשיט כמות שהיא:
והעדשה טמאה - שיש לה שם בפני עצמה:
צינורא - ראש הנזם הנכנס בנקב האוזן או בנקב האף. ולפי שהוא עשוי כמזלג קרוי צנורא. תרגום מזלגותיו צנורייתיה:
טהורה - שאין לה שם בפני עצמה:
העשוי כמין אשכול - נזם העשוי ארבעה או חמשה גרגרין זה על גבי זה כמין אשכול:
ונפרק טהור - שאין לכל גרגיר וגרגיר שם בפני עצמו, והוא אינו ראוי לתשמיש משנפרק:
כקדירה טמא. פירש הר"ב שהרי יש לה בית קיבול. דאי לא תימא הכי אף על גב דכלי מתכות פשוטיהן טמאין כדתנן בריש פרקין. זו לאו כלי הוא:
(כח) (על הברטנורא) דאי לא תימא הכי אע"ג דכלי מתכות פשוטיהן טמאין כדתנן בריש פרקין, זו לאו כלי הוא:
וכעדשה מלמעלה: כזה %:
כקדדה טמא וכו' וכעדשה טמא וכו': יש גורסים הקדרה טמאה והעדשה טמאה:
כלי בית קבול: אית דלא גרסי מלת בית. ומנקדים הלמ"ד בחירק:
צנורא טהורה: בתוספתא פליג ר"א אמתני' דצנורא של נזם טמאה בפ"ע ואני רואה הגירסא שם ביו"ד וה"א בכל הדפוסין צנירה:
ונפרק: טהור דאין ראוי לתשמיש משנפרק ואין כלי מתכות מקבלין טומאה אלא בא' משלש תנאים הללו או שיהיה לו שם בפ"ע או שיהיה תכשיט או שיהיה לו בית קבול הרמב"ם ז"ל:
יכין
וכעדשה מלמעלן: שהנזם עשוי מב' פרקים שהחלק העליון עשוי כעדשה. ובו מחובר צנורה בראשו כדי לתלותו תוך האזן. והחלק התחתון של הנזם. שפורפו ע"י ויו יחד עם העדשה עשוי כקדירה קטנה שיש בה ב"ק:
כקדרה טמא משום כלי בית קבול: ולא משום כלי תכשיט דהרי אינו ראוי לתכשיט. מדא"א לתלותו באוזן. מיהו ע"כ מיירי שב"ק שלו עשוי לקבלה. שהאשה נותנת לתוכו דברים של ריח. דאל"כ ב"ק שאינו עשוי לקבלה אמק"ט [כרמב"ם כלים פ"ב ה"ג. ודלא כמשמע לכאורה שם רפי"ח]:
וכעדשה טמא בפני עצמו: משום תכשיט מדחזי עדיין בפ"ע שתתלהו באזנה בצנורא שבו:
צינורא: ר"ל ואם הויו שבראש העדשה שמכניסתו בנקב שבאזנה. נפרק מהעדשה:
העשוי כמין אשכול: ר"ל ואם הנזם עשוי כאשכול שהרבה גרגרים תלויין בהצנורא:
ונפרק: שנתפרקו הגרגרים היחידים כולן מהצנורא:
טהור: דכל גרגר יחידי אינו ראוי להתקשט בו ואמק"ט:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת