משנה כלאים ז ד

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת כלאים · פרק ז · משנה ד | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

משניות ד-ה מחוברות בדפוסים.

משנה מנוקדת

הַמְּסַכֵּךְ אֶת גַּפְנוֹ עַל גַּבֵּי תְּבוּאָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ,

הֲרֵי זֶה קִדֵּשׁ, וְחַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ.
רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים:
אֵין אָדָם מְקַדֵּשׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ:

נוסח הרמב"ם

המסכך את גפנו, על גבי תבואתו של חברו -

הרי זה קידש, וחייב באחריותו.
רבי יוסי, ורבי שמעון אומרים:
אין אדם מקדש דבר שאינו שלו.

פירוש הרמב"ם

חייב באחריותו - לפרוע כפי מה שהפסיד.

ואין הלכה כרבי יוסי ולא כרבי שמעון:

פירוש רבינו שמשון

(משניות ד' וה' מחוברות בדפוסים. ראה משנה הבא)

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

-:

פירוש תוספות יום טוב

(משניות ד' וה' מחוברות בדפוסים. ראה משנה הבא)

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

(משניות ד' וה' מחוברות יחד. ראו משנה ה')

תפארת ישראל

יכין

המסכך את גפנו על גבי תבואתו של חבירו הרי זה קדש:    כמו בשלו כסי' כ"ה. וה"ה בזורע תחת הגפן וכבסיפא:

וחייב באחריותו:    לשלם לו הזיקו. ואפי' למ"ד דפטור בגרמי. הכא קעביד מעשה:

רבי יוסי ורבי שמעון אומרים אין אדם מקדש דבר שאינו שלו:    ולא דמי לנותן חלב ודם בקדירת חבירו שאני כלאים. דכרמך כתיב. ולא של חבירך. ולתוס' [יבמות דפ"ג ב] כלאים שאני דאסורו תלוי במחשבה. כלעיל פ"ה סי' ל"א: שהכל הפקר:

ואמר אין אדם מקדש דבר שאינו שלו:    ודוקא הפירות אבל זמורות גופייהו שאינן הפקר נאסרו. וכ"כ בגפן שסככו דרישא. נאסר הגפן. וכירושלמי:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים