משנה כלאים ה ו

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת כלאים · פרק ה · משנה ו | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

הרואה ירק בכרם, ואמר: כשאגיע לו אלקטנו, מותר.

כשאחזור אלקטנו, אם הוסיף במאתים, אסור.

משנה מנוקדת

הָרוֹאֶה יָרָק בַּכֶּרֶם וְאָמַר: כְּשֶׁאַגִּיעַ לוֹ אֲלַקְּטֶנּוּ,

מֻתָּר.
כְּשֶׁאֶחֱזֹר אֲלַקְּטֶנּוּ,
אִם הוֹסִיף בְּמָאתַיִם, אָסוּר:

נוסח הרמב"ם

הרואה ירק בכרם, ואומר -

"כשאגיע לו, אלקטנו" - מותר.
"וכשאחזור לו, אלקטנו" -
אם הוסיף במאתיים - אסור.

פירוש הרמב"ם

תוספת זו תהיה משוערת בזמן כפי שאומר, וזה כי כשנאמר שזה הירק כשילקטוהו, ייבש שלא יהיה נשאר בו לחות במאתיים שעות, אין ספק שבשיעור שעה אחת ייבש מלחותו חלק ממאתיים. וכן נאמר בו כי כשיניחנו שעה, יוסיף בלחותו חלק ממאתיים, וכשיניחהו שעה אחת יהיה אסור. וזה עניין שאמר בתלמוד, "לוקט אחד ומניח אחד, מפני שזה פוחת וזה מוסיף":

פירוש רבינו שמשון

כשאגיע לו. אע"פ שהוסיף מאתים עד שלא הגיע מותר מאחר דאינו מתעצל בכלאים אבל כשיחזור אסור משום דנתייאש דכוותיה בבבא בתרא (פ"א דף ג.) גבי מחיצת הכרם שנפרצה אומרים לו גדור דכשנתייאש ולא גדרה קידש אבל לא נתיאש שלא נתעצל ומתעסק בכל שעה לגדור ולא הספיק עד שהוסיף מאתים לא קידש:

ירושל' (הל' ה') ר' יוסי בר"ת אמר בפועל שנו בעל הבית שעוסק במלאכתו עשו אותו כפועל בעל הבית שקיים ירקות שדה בכרם אסורים בין לו בין לאחר פועל שקיים ירקות בכרם אסורין לו ומותרין לכל אדם וקשיא אם אסורין לו יהו אסורים לכל אדם ואם מותרין לכל אדם יהו מותרין גם לו אלא כר"ש דאמר אין אדם מקדש דבר שאינו שלו אע"ג דר"ש אמר אין אדם מקדש דבר שאינו שלו מודה הכא שאסור לו* ואם ליקטן אחר [כך] הוא אסור [בין] לו בין לכל:

אם הוסיף במאתים אסור. דבית ר' ינאי משערין כהדין ירבוזאי כיצד הוא בודק ר' ביבי בשם ר' חנינא לוקט אחד ומניח אחד מה שזה פוחת זה מוסיף. פי' כשליקט ירבוז אחד ומניח אחד בכרם וגדל אותו שהניח עד שהוסיף פחות ממנו אחד ממאתים שבו א"כ הוסיף מאתים ואסור:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

כשאגיע לו - אע"פ שהוסיף מאתים עד שלא הגיע לו מותר, מאחר שאינו מתעצל בכלאים, אבל כשאחזור אסור משום דנתעצל ונתייאש, ודכוותה גבי מחיצת הכרם שנפרצה ו דכשנתייאש ולא גדרה קדש, אבל לא נתייאש שמתעסק כל שעה לגדור ולא הספיק עד שהוסיף מאתים לא קדש. וכיצד משערין אם הוסיף מאתים, רואים כשחותכים ירק זה או מין של תבואה זו מן המחובר בכמה זמן יבש שלא תשאר בו ליחה, הגע עצמך שיבש במאה שעה אם נשתהא בארץ חצי שעה משהגיע לו ולא לקטו הרי הוסיף מאתים ואסור, שכשם שהוא יבש מלחותו בכל חצי שעה חלק ממאתים כשהוא בתלוש, כך מוסיף בחצי שעה חלק ממאתים כשהוא במחובר ז:

פירוש תוספות יום טוב

כשאחזור אלקטנו וכו' אסור. כתב הר"ב משום דנתעצל ונתייאש ודכוותה גבי מחיצת הכרם וכו'. בריש מסכת בבא בתרא. וכתבו שם התוספות והטעם יש לפרש משום דכתיב (דברים כב) לא תזרע כרמך כלאים דומיא דזריעה דניחא ליה ע"כ. ועיין בפירש משנה דלקמן:

[*אם הוסיף במאתים. פירוש אחד ממאתים כדמפרש הר"ב בסוף משנתנו והטעם נ"ל שכן זה שיעורו לענין בטול כדתנן במשנה א פרק ב דערלה ועיין שם בפירוש הר"ב]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ו) (על הברטנורא) בריש בבא בתרא. והטעם משום דכתיב לא תזרע כרמך כלאים דומיא דזריעה דניחא ליה. תוס':

(ז) (על הברטנורא) והטעם נ"ל שכן זה שעורו לענין ביטול כדתנן במ"א פ"ב דערלה וע"ש בפירוש הרב. תוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

כשאחזור אלקטנו:    פי' שאחר שהגיע לו עבר מעליו ואמר כשאחזור וכו'. ובירוש' מוקי לה ריב"ח בפועל שהי' מנכש בשדה שהוא עסוק במלאכתו ולא אטרחוהו רבנן להתבטל ממלאכתו ולעקרו אבל אדם אחר שהי' שם וראהו לא פלוג אלא בין כשאגיע בין כשאחזור אסור לו דמקיים כלאים הוא ובעל הבית נמי שהוא עסוק במלאכתו עשוהו כפועל והקלו נמי באגיע שם:

תפארת ישראל

יכין

הרואה ירק בכרם ואמר כשאגיע לו אלקטנו מותר:    אפילו הוסיף ר' קודם שהגיע לשם מדלא התעצל ללקטו ותורה הקפידה רק בדניחא ליה. דכתיב שדך לא תזרע. דומיא דזריעה:

אם הוסיף במאתים אסור:    מדהתעצל ללקטו. ושיעור לידע אם הוסיף חלק ר'. משערין בכמה זמן יתיבש כל ליחות שבו משנקצר. ואם למשל יתיבש בק' שעה לגמרי. יתיבש בחצי שעה חלק ר' מלחותו. וכ"כ מוסיף בחצי שעה חלק ר'. ואסור:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים