משנה יומא ה ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת יומא · פרק ה · משנה ה | >>
"ויצא אל המזבח אשר לפני ה'" (ויקרא טז, יח), זה מזבח הזהב.
התחיל מחטא כ ויורד.
מהיכן הוא מתחיל? מקרן מזרחית צפוניתכא, צפונית מערבית, מערבית דרומית, דרומית מזרחית.
מקום שהוא מתחיל בחטאת על מזבח החיצון, משם היה גומר על מזבח הפנימי.
רבי אליעזר אומר, במקומו היה עומד ומחטא, ועל כולןכב היה נותן מלמטה למעלה, חוץ מזו שהיתה לפניו, שעליה היה נותן מלמעלה למטה.
"וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי ה׳" (ויקרא טז, יח), זֶה מִזְבַּח הַזָּהָב.
- הִתְחִיל מְחַטֵּא וְיוֹרֵד.
- מֵהֵיכָן הוּא מַתְחִיל?
- מִקֶּרֶן מִזְרָחִית-צְפוֹנִית,
- צְפוֹנִית-מַעֲרָבִית,
- מַעֲרָבִית-דְּרוֹמִית,
- דְּרוֹמִית-מִזְרָחִית.
- מָקוֹם שֶׁהוּא מַתְחִיל בַּחַטָּאת עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן,
- מִשָּׁם הָיָה גּוֹמֵר עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- בִּמְקוֹמוֹ הָיָה עוֹמֵד וּמְחַטֵּא;
- וְעַל כֻּלָּן הָיָה נוֹתֵן מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה,
- חוּץ מִזּוֹ שֶׁהָיְתָה לְפָנָיו,
- שֶׁעָלֶיהָ הָיָה נוֹתֵן מִלְמַעְלָה לְמַטָּה.
"ויצא אל המזבח - אשר לפני ה',
- וכיפר עליו" (ויקרא טז יח) -
- זה מזבח הזהב.
- וכיפר עליו" (ויקרא טז יח) -
[ד]
- התחיל מחטא - ויורד.
- מאיכן הוא מתחיל?
- מקרן מזרחית צפונית,
- צפונית מערבית,
- מערבית דרומית,
- דרומית מזרחית.
- ממקום -
- שהוא מתחיל בחטאת - על מזבח החיצון,
- שם הוא גומר - על מזבח הפנימי.
- רבי אליעזר אומר:
- במקומו היה עומד - ומחטא.
- מאיכן הוא מתחיל?
- ועל כולן הוא נותן - מלמטן למעלן,
- חוץ מזו בלבד - שהיתה לפניו,
- שהיה נותן - מלמעלן למטן.
- חוץ מזו בלבד - שהיתה לפניו,
היה מזה בקרן שלפניו מלמעלן למטן, כדי שלא יזה מן הדם על בגדיו.
ואין הלכה כרבי אליעזר:
היה מחטא ויורד - האי תנא סבר שהיה הכהן הולך ברגליו לכל קרן וקרן, וכל מתנה ומתנה היתה בקרן שלפניו וסמוך לו. ולהכי נקט מחטא ויורד, כלומר שהיה נותן מתנה מלמעלה למטה, שאם יתן מלמטה למעלה בקרן שלפניו הדם זב לתוך בית יד שלו ומטנף את בגדיו. ור"א סבר שהכהן עומד בקרן אחת ומשם נותן המתנות על כל הקרנות שהרי כל המזבח אינו אלא אמה על אמה מרובע וכיון שאין שלשת הקרנות סמוכות לו יכול ליתן מלמטה למעלה ולא יטנף את בגדיו, חוץ מקרן זו שהוא עומד אצלה שאי אפשר לו לצדד ראשי אצבעותיו למטה אלא למעלה, שאם יצדד ראשי אצבעותי. ו למטה ויתן מתנה מלמטה למעלה הרי הדם זב לתוך בית יד כתונת שלו. ואין הלכה כר"א:
זה מזבח הזהב. דאילו מזבח החיצון לאו לפני ה' הוא. רש"י:
מחטא ויורד. לשון רש"י מחטא לשון ירידה היא כדאמרינן במנחות דף ס"ו ע"ב נושא עולה ומתחטא עכ"ל. ולדבריו כפל לשון במלות שונות מחטא ויורד. ולי נראה דלישנא דדכויי הוא כדאמרינן בחולין רפ"ב דף כ"ז. ומאי משמע דהאי חטהו לישנא דדכויי הוא דכתיב (תהלים נא ט) תחטאני באזוב ואטהר ע"כ. וה"נ קתני מחטא ע"ש שאלו המתנות לטהר המזבח נתונים נתונים המה כדכתיב (ויקרא טז יט) וטהרו וקדשו מטמאות בני ישראל:
מקרן מזרחית צפונית וכו'. סבר לה כר' יוסי דמתני' [א'] דלעיל דחמר דלא היתה שם אלא פרוכת אחת ופרופה מן הצפון וכשגמר מתנות פנים ויצא דרך הצפון פגע תחלה בצפונית מערבית ובההוא קרן דפגע ברישא לא עביד דאמר קרא (שם טז יח) ויצא אל המזבח עד דנפיק מכוליה מזבח כדאמר בגמרא ובא לו למזרחית צפונית ונותן שם וחוזר לצפונית מערבית דרך ימין כך פירש"י. אבל הרשב"א מיישב למתניתין דהכא דסברה כת"ק דר"י בחדא ופליגא עליה בחדא סברה כוותיה דשתי פרוכת היו. ופליגא עליה בחדא דסברה דחיצונה פרופה מן הצפון ופנימי מן הדרום וכי נפיק נפיק מן הצפון. ומשום הכי פסק הרמב"ם כהך סתמא בתרא כמ"ש בכ"מ פ"ד מה' עי"כ ואתי שפיר לפי זה דתחלת כניסתו לבית קדשי קדשים היה דרך ימין. עיין מ"ש בריש פרקין. ועדיין צריכין אנו למודעי. דאע"ג דהרמב"ם בפ"ד מהלכות בית הבחירה ובפ"ז מהלכות כלי המקדש כתב דשתי פרוכות היו ולא הזכיר דרך פריפתן דהשתא י"ל דס"ל דחיצונה פרופה מהצפון מ"מ הכא בעיו"כ כתב נמצא הפרוכת פרופה נכנס לקדש הקדשים כו'. נראה מלשונו זה שהעתיק דעת רבי יוסי שלא היתה אלא פרוכת אחת. דלת"ק היה לו להעתיק סדר הליכתו בשתי הפרוכות. ולכן נראה לי דהרמב"ם לא בא לעשות מחלוקת אחרת בין תנא דהכא לת"ק דר"י דלעיל כ"ש למ"ש הרשב"א עצמו דבספרים גרסינן בגמרא בהדיא דתנא דהכא ס"ל כר"י. אלא שמפני שזה שהיו שני פרוכות משום ספיקא הוה. ואי לאו ספיקא לא עבדי אלא פרוכת אחת כמו לר"י משום דפשיטא ליה כדלעיל בשם התוס' ובפרוכת אחת פתחא בצפון דהכי ס"ל ר"י ומיניה נשמע לכ"ע היכא דליכא ספיקא. ועוד משום דבהכי הוי הקפה לימין כדלעיל. והדבר ידוע דכל הני הלכות הלכתא למשיחא נינהו וכשיבנה בית המקדש ב"ב כבר בא אליהו והתיר כל הספיקות הלכך בבנין בית הבחירה העתיק המשנה כשהיה בבית שני משום דבנין יחזקאל שלעתיד לא פירש על פי חז"ל. וכ"כ שם וז"ל בנין העתיד להבנות אע"פ שהוא כתוב ביחזקאל אינו מפורש ומבואר עכ"ל אבל הכא דלאורי לן העבודה הוא בא כתבה ע"פ מה שהיא עבודה כשאין כאן אלא פרוכת אחת לפי שכן יהיה לעתיד במהרה בימינו אמן:
[משם היה גומר. לישנא דמשם לא דייקא דהל"ל לשם ובפי' רש"י כתוב שם והוא נכון. וכן בברייתא מקום שר"י הגלילי מתחיל שם ר"ע פוסק מקום שר"ע מתחיל שם ר"י הגלילי פוסק]:
ועל כולן היה נותן מלמטה למעלה כו'. אתאן לרבי אליעזר דלת"ק מחטא ויורד מלמעלה למטה וכו' כפי' הר"ב אבל להרמב"ם בפ' הנזכר אתאן אף לת"ק דדוקא במזרחית צפונית שלפניו בראשונה נותן מלמעלה למטה דבאותו קרן אינו יכול ליתן עד שיצא מכל המזבח כדלעיל ונמצא שעומד שם באותו קרן והוא לפניו. אבל במערבית צפונית נותן מיד במקומו שהוא עומד כדי שלא יעבור על מצות וישהה המתנה ואח"כ מקיף ברגל לצפונית מערבית ומשם נותן מיד לקרן מערבית דרומית ואח"כ מקיף ברגל למערבית דרומית ונותן מיד לקרן דרומית מזרחית כמ"ש הרשב"א הביאו הכ"מ. ונמצא שהרמב"ם שכתב להך סיפא לא משום דפסק כר"א אלא דס"ל דאתאן אף לת"ק הלכך ז"ש עליו הכ"מ דפסק כר"א משום דבגמרא פליגי ר"מ ור"י אליביה הוה ליה לכתוב דליתא לפי דברי הרשב"א ופירושו. וכן נראה דהרי בפי' המשנה כתב דאין הלכה כר"א וראוי יותר ליישב דבריו לדבריו שלא יהיו סותרים זה את זה בכל מקום שנוכל ומ"מ [כתב] הרשב"א דבגמרא משמע דלא כפירושו זה:
(כ) (על המשנה) מחטא. לשון ירידה כדאמרינן במנחות דף ם"ו נושא עולה ומתחטא. רש"י. ול"נ דלישנא דדכויי הוא כדאמרינן בחולין דכ"ז מל' תחטאני באזוב ואטהר. וה"נ קתני מחטא ע"ש שאלו המתנות לטהר המזבח נתונים נתונים המה כדכתיב וטהרו וקדשו מטומאות בני ישראל. תוי"ט:
(כא) (על המשנה) מזרחית צפונית. ם"ל כרבי יוסי דמשנה א' דלעיל דאמר דלא היתה שם אלא פרוכת אחת ופרופה מן הצפון וכשגמר מתנות פנים ויצא דרך הצפון פגע תחלה בצפונית מערבית ובההיא קרן דפגע ברישא לא עביד דאמר קרא ויצא אל המזבח עד דנפיק מכולה מזבח ובא לו למזרחית צפונית ונותן שם וחוזר לצפונית מערבית דרך ימין. רש"י. ודעת הרשב"א עתוי"ט:
(כב) (על המשנה) ועל כולן. אתאן לרבי אליעזר דלתנא קמא מחטא ויורד מלמעלה למטה לפירוש הר"ב. אבל להר"מ אתאן אף לתנא קמא דדוקא במזרחית צפונית שלפניו בראשונה נותן מלמעלה למטה דבאותו קרן אינו יכול ליתן עד שיצא מכל המזבח כדלעיל. ונמצא שעומד שם באיתו קרן. והוא לפניו. אבל במערבית צפונית נותן מיד במקומו שהוא עומד כדי שלא יעבור על מצוות וישהה המתנה ואח"כ מקיף ברגל לצפונית מערבית ומשם נותן מיד לקרן מערבית דרומית ואח"כ מקיף ברגל למערבית דרומית ונותן מיך. לקרן דרומית מזרחית. ועתוי"ט:
ויצא אל המזבח אשר לפני ה' זה מזבח הזהב: דאילו מזבח החיצון לאו לפני ה' הוא. ועיין בספר קרבן אהרן פ' ויקרא ס"פ ג' דדבורא דחטאות:
התחיל וכו': תוס' פ' ר' ישמעאל דמנחות ד' ס"ו:
מחטא: לשון ירידה הוא כדאמרי' במנחות נושא עולה ומתחטא רש"י ז"ל. והכי נמי גרסי' להאי נוטריקון דכנף רננים נעלס"ה בס"פ י"ד דת"כ פ' ויקרא וההא דנעלסה היא מתחטא: ונלע"ד דמשום דלא קתני יורד ומחטא נאד רש"י ז"ל מלפרשו כפשוטו שהוא לשון וטהרו וקדשו:
מהיכן הוא מתחיל וכו': מתני' לא אתיא אלא לר' יוסי הגלילי אבל ר"ע פליג עליה בברייתא וממקום שר' יוסי הגלילי מתחיל שם ר' עקיבא פוסק מקום שר"ע מתחיל שם ר' יוסי הגלילי פוסק וטעמייהו מפ' בגמרא. וכתוב בספר חן טוב בפ' אחרי מות דף קצ"ג וז"ל בהזאה של חוץ עירה דם הפר לתוך דם השעיר כאילו הכל קרבן אחד הם זה קשור בזה שמי גרם להם עון העגל מכירת יוסף כמו שכתבנו בפ' כי תשא א"כ מצא מין את מינו ונעור ולכן עירה דם הפר לתוך דם השעיר ולהורות שעיקר הכל היה דם השעיר שאם לא מכרו את יוסף לא ירדו מצרימה ולא עשו עגל כמ"ש א"כ דם הפר נבלע בתוך דם השעיר שהוא גרם לעשיית העגל ומה' יצא הדבר של מכירת יוסף כאמור ע"ש עוד:
מהיכן הוא מתחיל: בת"כ סוף פרק ד' דפ' אחרי מות היא שנויה וע"ש בספר קרבן אהרן:
ר' אליעזר אומר במקומו וכו': ר' אליעזר גרסי' ביו"ד. ובגמ' מתני' ר' יהודה היא דתניא ר"מ אומר ר' אליעזר אומר במקומו עומד ומחטא ועל כולן היה נותן מלמעלה למטה בזאת שלפניו על כרחו כדי שלא יזוב הדם לתוך בית ידו נותן מלמעלה למטה ובאותן של צדדין נותן כדרך שהתחיל בזו חוץ מאותה שבאלכסון שהיא רחוקה ואם בא למשוך מלמעלה למטה טורח הוא לו להיות כפוף ופושט זרועו עד כלות המתנה אלא משכפף גופו ופושט זרועו מתחיל למטה ונזקף והולך למעלה ר' יהודה אומר ר' אליעזר אומר במקומו עומד ומחטא ועל כולן הוא נותן מלמטה למעלה חוץ מזו שהיתה לפניו שהי' נותן מלמעלה למטה כי היכי דלא נתווסן מאניה. ובנוסחאות רבות נמצא דגרסי' בכל המקומות למעלן בנון למטן בנון:
מקום שהוא מתחיל וכו': צ"ל ממקום שהוא מתחיל וכו' שם הוא גומר. ועיין במה שכתב מהרי"ק ז"ל בפ"ד דהלכות עיה"כ בשם הרשב"א ז"ל וכבר רמזתיו:
יכין
התחיל מחטא ויורד: חטוי לישנא דטהרה הואז דע"י מתנת הדם מטהר המזבח. וזהו דקאמר מחטא ויורד, ר"ל כל מתנה שנותן על קרנות המזבח, היה מושך אצבעו בקרן מלמעלה למטה, דת"ק ס"ל דברגל הוא מקיף, מקרן לקרן [כרש"י], ואי היה מושך באצבעו מלמטה למעלה, היה מלכלך בית יד חלוקו, מדכל א' מהקרנות לפניו הוא מדמסבבו בהלוכו:
מקום שהוא מתחיל בחטאת על מזבח החיצון משם היה גומר על מזבח הפנימי: ר"ל המזה דם חטאת חצוני על ד' קרנות מזבח חיצון, מתחיל בקרן דרומית מזרחית, ודם חטאת פנימי זה שנותן על ד' קרנות מזבח הפנימי, שם היה גומר בקרן הנ"ל:
ר' אליעזר אומר במקומו היה עומד ומחטא: שהולך לקרן צפונית מזרחית, ומשם נותן המתנות לכל הקרנות:
חוץ מזו שהיתה לפניו שעליה היה נותן מלמעלה למטה: שלא יזוב הדם לבית יד כתנתו:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רבינו חננאל |
רבינו אשר |
הריטב"א |
תוספות רי"ד |
תוספות ישנים
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש | גבורות ארי