פתיחת התפריט הראשי

משנה יבמות יב ה

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק יב · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

חלצה בשנים, או בשלשה, ונמצא אחד מהן קרוב או פסול, חליצתה פסולה.

רבי שמעון ורבי יוחנן הסנדלר מכשיריןיב.

ומעשה באחד שחלץ בינו לבינה בבית האסורים, ובא מעשה לפני רבי עקיבא והכשיר.

נוסח הרמב"ם

חלצה בשנים או בשלשה ונמצא אחד מהן קרוב או פסול חליצתה פסולה רבי שמעון ורבי יוחנן הסנדלר מכשירין מעשה שחלצה בינו לבינה ולבית האסורים בא מעשה לפני רבי עקיבה והכשיר.

פירוש הרמב"ם

חלצה בשנים או בשלשה ונמצא אחד מהן קרוב כו': היה זה המעשה בבית האסורים והיה כמו כן ר"ע בבית האסורים והיו שם עדים העידו בראיית החליצה. ופסק ההלכה שאי אפשר מבלתי שלשה דיינים לפי מה שנקדם ואז תהיה חליצה כשרה.


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

חלצה בשנים - כשרים:

או בשלשה - והיה אחד מהם קרוב או פסול, דלא נשתיירו כי אם שנים כשרים:

חליצתה פסולה - וכן הלכה שאין חליצה כשרה בפחות משלשה:

פירוש תוספות יום טוב

רבי שמעון ורבי יוחנן הסנדלר מכשירין. ול"ג בשנים דהא בשנים עסיק נמי ת"ק כך כ' רש"י וכתבו התוספות דאי גרס לאו דוקא שנים אלא לשון עדות בעלמא נקט שנים ע"כ. ועמ"ש במ"ב פרק בתרא ומ"ג פ"ק דסוטה ואתי שפיר דהאי מעשה דבינו לבינה דמייתי דלא הוה מעשה לסתור דאינהו לא מכשרי אלא בשנים דאת"ק קיימי ומעשה היה אפילו בינו לבינה אבל אי הא דמצרכי שנים מיהת משום עדות בעלמא לא הוה מעשה לסתור דההוא עובדא נמי מוקמינן בגמרא ועדים רואים אותן מבחוץ וטעמא כתב נ"י משום דאפילו מודים ויהיו נאמנים אלינו אין זה כלום דאין דבר שבערוה פחות משנים ע"כ:

בבית האסורים ובא מעשה לפני ר"ע. בגמרא מסיק דבבית האסורים היה מעשה ובבית האסורים שהיה חבוש שם ר"ע בא מעשה וכתבו התוספות דבהרבה ספרים גרסינן בא מעשה כו' וקאי נמי בבית האסורים אר"ע ועוד בלאו הכי ידע הגמ' שהמעשה בא לפניו בבית האסורים כדאיתא בהדיא בירושלמי כו':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יב) (על המשנה) מכשירין. ועכ"פ בשנים דבעינן עדים וההיא מעשה מוקמינן בגמרא דעדים רואין אותן מבחוץ וטעמא דאף דמודים ויהיו נאמנים אצלינו אין זה כלום דאין דבר שבערוה פתות משנים. נ"י:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

חלצה בשנים וכו':    ביד שם פ"ד סי' ט"ז ובגמ דפירקין דף ק"ד:

ר"ש ור' יוחנן הסנדלר:    כתב הרב רבינו שמעון בר צמח בפירושו למסכת אבות הסנדלר שהיה עושה סנדלים וייחסו אותו על שם אומנותו ואע"פ שנוספה בו ריש באחרונה ואין בלשון הקדש תוספת כי היא אות שרשית הרבה נמצא בלשון ארמית בשמות האומניות בירושלמי פרק לא יחפור ובמסכת חלה יש חליטר והוא מוכר חלוטין וכן שם הנחתומר והוא הנחתום וכן פי' ה"ר יהודה ב"ר יקר ז"ל וכן פלטר לוקח פת למוכרו בפלטיא וכל דבר הנמכר בשוק המוכרו קרוי פלטא כמו שאמרו בירושלמי דשביעית חמשה אחין מלקטין ירק ואחד מוכר על ידיהם וא"ר יוסי ב"ר בון ובלבד שלא יעשו פלטר ומפר' התם דלא יהא מזבן כל שעה ע"כ:

שחלץ בינו לבינה:    ה"ר יהוסף ז"ל הגיה שחלצה בינו לבינה. גמ' בינו לבינה היכי ידעינן ופי' נמוקי יוסף משום דאפי' מודים ויהיו נאמנים אלינו אין זה כלום דאין דבר שבערוה פחות משנים ומשני בגמ' אמר שמואל ועדים היו רואין אותו מבחוץ:

בבית האסורין בא מעשה וכו':    גמ' אמר רב בבית האסורין היה מעשה ולבית האסורין בא מעשה וכן בירוש' ר' יוחנן הסנדלר עבר קומי חבושין דר' עקיבא והוה מכריז ואמר מאן בעי מחטין מאן בעי צנורין חלצה בינו לבינה מהו אודיק ליה רישיה מן כוותיה א"ל אית לך כושין כלומר כשר. ועיין במ"ש לעיל סי' ב':


פירושים נוספים