משנה יבמות יב ניקוד


פרק יב

משניות: א ב ג ד ה ו

עריכה

(א)

מִצְוַת חֲלִיצָה בִּשְׁלֹשָׁה דַיָּנִין, וַאֲפִלּוּ שְׁלָשְׁתָּן הֶדְיוֹטוֹת.

חָלְצָה בְּמִנְעָל, חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה.
בְּאַנְפִּילִין, חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה.
בְּסַנְדָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָקֵב, כָּשֵׁר;
וְשֶׁאֵין לוֹ עָקֵב, פָּסוּל.
מִן הָאַרְכּוּבָה וּלְמַטָּה, חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה.
מִן הָאַרְכּוּבָה וּלְמַעְלָה, חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה:
(ב)

חָלְצָה בְּסַנְדָּל שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ,

אוֹ בְּסַנְדָּל שֶׁל עֵץ,
אוֹ בְּשֶׁל שְׂמֹאל בִּימִין,
חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה.
חָלְצָה בְּגָדוֹל שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַלֵּךְ בּוֹ,
אוֹ בְּקָטָן שֶׁהוּא חוֹפֶה אֶת רֹב רַגְלוֹ,
חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה.
חָלְצָה בַּלַּיְלָה,
חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה;
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל.
בִּשְׂמֹאל,
חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה;
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַכְשִׁיר:
(ג)

חָלְצָה וְרָקְקָה, אֲבָל לֹא קָרְאָה,

חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה.
קָרְאָה וְרָקְקָה, אֲבָל לֹא חָלְצָה,
חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה.
חָלְצָה וְקָרְאָה, אֲבָל לֹא רָקְקָה,
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה;
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה.
אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: "כָּכָה יֵעָשֶׂה";
כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה, מְעַכֵּב.
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: מִשָּׁם רְאָיָה?
"כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ";
כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה בָּאִישׁ:
(ד)

הַחֵרֵשׁ שֶׁנֶּחֱלַץ, וְהַחֵרֶשֶׁת שֶׁחָלְצָה, וְהַחוֹלֶצֶת לַקָּטָן,

חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה.
קְטַנָּה שֶׁחָלְצָה,
תַּחֲלֹץ מִשֶּׁתַּגְדִּיל;
וְאִם לֹא חָלְצָה, חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה:
(ה)

חָלְצָה בִּשְׁנַיִם,

אוֹ בִּשְׁלֹשָׁה וְנִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל,
חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר מַכְשִׁירִין.
וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁחָלַץ בֵּינוֹ לְבֵינָהּ בְּבֵית הָאֲסוּרִים,
וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא וְהִכְשִׁיר:
(ו)

מִצְוַת חֲלִיצָה:

בָּא הוּא וִיבִמְתּוֹ לְבֵית דִּין, וְהֵן מַשִּׂיאִין לוֹ עֵצָה הַהוֹגֶנֶת לוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה, ח): "וְקָרְאוּ לוֹ זִקְנֵי עִירוֹ וְדִבְּרוּ אֵלָיו".
וְהִיא אוֹמֶרֶת: מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל, לֹא אָבָה יַבְּמִי.
וְהוּא אוֹמֵר: "לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ".
וּבִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הָיוּ אוֹמְרִים.
וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ,
וְיָרְקָה בְּפָנָיו,
רֹק הַנִּרְאֶה לַדַּיָּנִים.
וְעָנְתָה וְאָמְרָה: כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו,
עַד כָּאן הָיוּ מַקְרִין.
וּכְשֶׁהִקְרָא רַבִּי הֻרְקָנוֹס תַּחַת הָאֵלָה בִּכְפַר עֵיטָם,
וְגָמַר אֶת כָּל הַפָּרָשָׁה,
הֻחְזְקוּ לִהְיוֹת גּוֹמְרִים כָּל הַפָּרָשָׁה,
וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל.
מִצְוָה בַּדַּיָּנִין, וְלֹא מִצְוָה בַּתַּלְמִידִים.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִצְוָה עַל כָּל הָעוֹמְדִים שָׁם לוֹמַר:
חֲלוּץ הַנַּעַל, חֲלוּץ הַנַּעַל, חֲלוּץ הַנַּעַל: