משנה חולין א ה

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת חולין · פרק א · משנה ה | >>

כשר בתורין -- פסול בבני יונה. כשר בבני יונה -- פסול בתורין.

תחלת הציהוב בזה ובזה -- פסול.

משנה מנוקדת

כָּשֵׁר בַּתּוֹרִין, פָּסוּל בִּבְנֵי יוֹנָה;

כָּשֵׁר בִּבְנֵי יוֹנָה, פָּסוּל בַּתּוֹרִין.
תְּחִלַּת הַצִּהוּב בָּזֶה וּבָזֶה,
פָּסוּל:

נוסח הרמב"ם

הכשר בתורין - פסול בבני יונה,

והכשר בבני יונה - פסול בתורין.
תחילת הציהוב - בזה ובזה, פסול.

פירוש הרמב"ם

וכן בני יונה חייב שיהיו קטנים לפי שנאמר "בני היונה"(ויקרא א, יד), אבל התורים חייב שיהיו גדולים שנאמר "תורים"(ויקרא א, יד).

ותחילת הציהוב - הוא תחילת צבע הנוצה. אם היה זה במין היונים כבר יצא מכלל הקטנות ולפיכך אינו מותר, ואם היה במין התורים הרי הן לא הגיעו לכלל גדולים כדי שיקראו יונים ולפיכך אינן מותרות:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

כשר בתורין פסול בבני יונה - דתורים משמע גדולים ולא קטנים. בני יונה קטנים ולא גדולים. דלא לשתמיט קרא ולכתוב מן בני התורים או מן היונה, ומדכתב בכולהו תורים ובני יונה שמע מינה לעכב:

תחלת הציהוב - כשמתחיל להביא נוצה יפה צהובה סביב לצוארו, פסולים בזה ובזה. בבני יונה פסולין משום גדלן. ובתורים משום קטנן. דיצאו מכלל קטנים, ולכלל גדולים לא באו. ומיהו בני יונה הקטנים ביותר, ששומטין כנף מהם ואין דם יוצא ממנו, פסולים מרוב קטנן:

פירוש תוספות יום טוב

בתורין. לשון משנה רש"י:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

בתורין:    לשון משנה רש"י ז"ל. פי' לפירושו דבמקרא תורים במ"ם ובלשון משנה תורין בנון. ובגמרא ת"ר תורין גדולים כשרים קטנים פסולין בני יונה קטנים כשרים גדולים פסולים נמצא כשר בתורין פסול בבני יונה כשר בבני יונה פסול בתורין וכתבו תוס' ז"ל דלא שייך למידק הכא בברייתא האי נמצא למעוטי מאי דהך ברייתא אמתני' קיימא לפרושי דתורין גדולים כשרין וכו' והדר מסיים נמצא כמו שאמרה משנתנו ע"כ. ובתו"כ פ' ויקרא פ"ח מאימתי תורין כשרין משיזהיבו ומאימתי בני יונה פסולין משיצהיבו ופי' ספר קרבן אהרן משיצהיבו מתחלת הציהוב וזה שבתחלה הם שחורין וכשיוצאים מכלל קטנות הם מצהיבין וכאשר יכנסו לגדלות הם מזהיבין פי' שכנפי יונה גדולים ואדומים ומזהיבין כזהב ע"כ. והוא פי' רש"י ז"ל הכא בגמרא וכאן בגמרא גרסי' תני יעקב קרחה מאימתי בני יונה פשרים משיעלעו דם ופי' אביי דהיינו מכי שמיט גדפא מיניה ואתי דמא. וכן הוא ביד פ"ג דהלכות איסורי מזבח סי' ב' ובפסקתא זוטרתי דף ג' גרסי' מפני מה תורין גדולים כשרים שכיון שאבד זוגו שוב אינו מזדווג לזוג אחר אבל היונה היא פותה אין לה לב לפיכך קטנים כשרים קורם שיזדווגו ע"כ:

תפארת ישראל

יכין

כשר בבני יונה פסול בתורין:    דתורין אינן כשרין למליקה רק כשיגדלו כל כך שיזהבו נוצתן סביב צוארן. ובני יונה אינן כשרין רק כשעדיין קטנים כל כך שעוקר נוצה מהכנף ויוצא דם [רמב"ם פ"ג מאיסורי מזבח ה"ב]:

בועז

פירושים נוספים