משנה חולין א רמבם

נוסח הרמב"םעריכה

(א) הכל - שוחטין, ושחיטתן כשרה -

חוץ מחירש שוטה וקטן - שמא יקלקלו בשחיטתן.
וכולם ששחטו, ואחרים רואים אותם - שחיטתם כשרה.
שחיטת הנוכרי - נבילה, ומטמא במשא.
השוחט בלילה, וכן הסומא ששחט - שחיטתו כשרה.
השוחט בשבת, וביום הכיפורים -
אף על פי שהוא מתחייב בנפשו - שחיטתו כשרה.


(ב) השוחט במגל יד, בצור, ובקנה - שחיטתו כשרה.

הכל שוחטין,
ולעולם שוחטין,
ובכל שוחטין -
חוץ ממגל קציר, והמגרה, והשיניים, והציפורן - מפני שהן חונקין.
השוחט במגל קציר כדרך הולכתה -
בית שמאי - פוסלין,
ובית הלל - מכשירין.
אם החליקו שיניה - הרי זו כסכין.


(ג) השוחט מתוך הטבעת -

ושייר בה מלוא החוט על פני כולה - שחיטתו כשרה.
רבי יוסי ברבי יהודה אומר: מלוא החוט על פני רובה.


(ד) השוחט מן הצדדין - שחיטתו כשרה.

המולק מן הצדדין - מליקתו פסולה.
השוחט מן העורף - שחיטתו פסולה.
המולק מן העורף - מליקתו כשרה.
שכל העורף - כשר למליקה,
וכל הצוואר - כשר לשחיטה.
נמצא, הכשר בשחיטה - פסול במליקה,
והכשר במליקה - פסול בשחיטה.


(ה) הכשר בתורין - פסול בבני יונה,

והכשר בבני יונה - פסול בתורין.
תחילת הציהוב - בזה ובזה, פסול.


(ו) הכשר בפרה - פסול בעגלה,

והכשר בעגלה - פסול בפרה.
הכשר בכהנים - פסול בלויים,
והכשר בלויים - פסול בכהנים.
הטהור בכלי חרס - טמא בכל הכלים,
והטהור בכל הכלים - טמא בכלי חרס.
הטהור בכלי עץ - טמא בכלי מתכות,
והטהור בכלי מתכות - טמא בכלי עץ.
החייב בשקדים המרים - פטור במתוקים,
והחייב במתוקים - פטור במרים.


(ז) התמד -

עד שלא החמיץ - אינו נלקח בכסף מעשר, ופוסל את המקוה,
משהחמיץ - נלקח בכסף מעשר, ואינו פוסל את המקוה.
האחים, והשותפים -
שחייבין בקולבון - פטורין ממעשר בהמה,
ושחייבין במעשר בהמה - פטורין מן הקולבון.
כל מקום שיש מכר - אין קנס,
וכל מקום שיש קנס - אין מכר.
כל מקום שיש מיאון - אין חליצה,
כל מקום שיש חליצה - אין מיאון.
כל מקום שיש תקיעה - אין הבדלה,
וכל מקום שיש הבדלה - אין תקיעה.
כיצד? יום טוב שחל להיות -
ערב שבת - תוקעין, ולא מבדילין,
לאחר שבת - מבדילין, ולא תוקעין.
כיצד מבדילין? - בין קודש לקודש.
רבי יוסי אומר: בין קודש החמור, לקודש הקל.


הדף הראשי של משנה חולין א