משנה זבחים ו ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק ו · משנה ו | >>
לא הסיר לא את המוראה ולא את הנוצה ולא את בני מעיים היוצאין עמה ולא ספגו במלח, כל ששינה בה מאחר שמיצה את דמה, כשרה.
הבדיל בחטאת ולא הבדיל בעולה, פסולה.
מיצה דם הראש ולא מיצה דם הגוף, פסולה.
מיצה דם הגוף ולא מיצה דם הראש, כשרה.
משנה מנוקדת
לֹא הֵסִיר
- לֹא אֶת הַמֻּרְאָה וְלֹא אֶת הַנּוֹצָה
- וְלֹא אֶת בְּנֵי מֵעַיִם הַיּוֹצְאִין עִמָּהּ,
- וְלֹא סְפָגוֹ בְּמֶלַח,
- כָּל שֶׁשִּׁנָּה בָּהּ מֵאַחַר שֶׁמִּצָּה אֶת דָּמָהּ,
- כְּשֵׁרָה.
- הִבְדִּיל בַּחַטָּאת, וְלֹא הִבְדִּיל בָּעוֹלָה,
- פְּסוּלָה.
- מִצָּה דַּם הָרֹאשׁ וְלֹא מִצָּה דַּם הַגּוּף,
- פְּסוּלָה.
- מִצָּה דַּם הַגּוּף וְלֹא מִצָּה דַּם הָרֹאשׁ,
- כְּשֵׁרָה:
נוסח הרמב"ם
לא הסיר -
- לא את המוראה,
- ולא את הנוצה,
- ולא את בני מעים היוצאין עימה,
- ולא ספגם במלח,
- כל ששינה בה, מאחר שמיצה את דמה - כשרה.
- הבדיל בחטאת, ולא הבדיל בעולה - פסל.
- מיצה דם הראש, ולא מיצה דם הגוף - פסולה.
- דם הגוף, ולא מיצה דם הראש - כשרה.
פירוש הרמב"ם
כבר נודע שרוב הדם הוא בכל הגוף לא בראש, שעיקר הדם הכבד והלב והגידים היוצאין משניהן, והוא מה שאמרו "הדמים בגוף שכיחי", לפיכך סמך על דם הגוף.
וראוי שתדע כי חטאת העוף צריך לחתוך רוב סימן אחד לא פחות מזה, ובעולה רוב שנים לא פחות. ודבר תורה שהחיתוך ממול העורף, כמו שנבאר בתחילת מסכת חולין:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
הבדיל בחטאת. שמלק שני סימנים בחטאת:
או לא הבדיל בעולה. שמלק בה סימן אחד:
פסול. דכל שינוי שהוא לפני עבודת הדם פסול:
ולא מיצה דם הגוף פסולה. דעיקר דמים בגוף הוא דשכיחי כב:
פירוש תוספות יום טוב
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(כב) (על הברטנורא) שעיקר הדם הכבד והלב והגידים היוצאים משניהם. הר"מ. ות"ר עולה אע"פ שמיצה דם הגוף ולא מיצה דם הראש. יכול טיצה דם הראש ולא דם הגוף ת"ל היא:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
הבדיל בחטאת ולא הבדיל בעולה פסל: בחטאת ניחא כדדרשינן בת"כ חטאת היא שאם מלקה שלא לשמה פסולה וה"ה דכל ששינה בה פסולה אבל בעולה קשה מנלן ועוד דמהקטרה ילפא מה הקטרה הראש בעצמו והגוף בעצמו. א"כ מה הקטרה אינה מעכבת אף הבדלה אינה מעכבת. וכן קשה ממליקת עולה שעשאה למטה דכיון דמהקטרה ילפא נימא דין מינה ומינה וכי היכי דלא הקטיר למעלה כשר לא מלק למעלה נמי כשר. תוס' ז"ל:
הבדיל בחטאת פסל: גמרא מתני' דקתני פסל כשהבדיל בחטאת העוף דלא כר' אלעזר בר"ש דתניא אמר ר"א ב"ר שמעון שמעתי שאם הבדיל בחטאת העוף לא פסל ואמר נמי ר"ש בן אליקים משום ר' אלעזר בן פדת משום ר' אלעזר בן שמוע אומר היה ר"א בר"ש שמעתי בחטאת העוף שמבדילין ומאי לא יבדיל אין צריך להבדיל. אבל בפ"ק דחולין דף כ"ב מוכח דלר"א בר"ש חטאת העוף אסור להבדיל וכבר האריכו תוס' ז"ל כאן בגמ' על זה וגם שם ואחד מן התרוצים שתרצו הוא דהאי סברא ר"ש בן אליקים בלבד הוא דאית ליה דלר' אלעזר בר"ש מאי לא יבדיל אין צריך להבדיל ולית ליה איסור ופיסול בהבדלה כלל אפילו בהבדלה שקודם הזאה. ועיין בספר קרבן אהרן פ' ויקרא בדבורא דחטאות פי"ח:
תפארת ישראל
יכין
הבדיל בחטאת: שמלק ב' הסימנים:
ולא הבדיל בעולה: שמלק רק סי' א':
פסל: מדשינה קודם עבודת הדם:
פסולה: דרק בגוף שכיח רבוי דם:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת