משנה הוריות ג ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת הוריות · פרק ג · משנה ו | >>
כל התדיר מחבירו, קודם את חבירו.
וכל המקודש מחבירו, קודם את חבירו.
פר המשיח ופר העדה עומדים, פר המשיח קודם לפר העדה בכל מעשיו.
כָּל הַתָּדִיר מֵחֲבֵרוֹ, קוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ;
- וְכָל הַמְּקֻדָּשׁ מֵחֲבֵרוֹ, קוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ.
- פַּר הַמָּשִׁיחַ וּפַר הָעֵדָה עוֹמְדִים,
- פַּר הַמָּשִׁיחַ קוֹדֵם לְפַר הָעֵדָה בְּכָל מַעֲשָׂיו:
כל התדיר מחברו - קודם את חברו.
- כל המקודש מחברו - קודם את חברו.
- פר משיח, ופר העדה עומדין -
- פר משיח - קודם לפר העדה, בכל מעשיו.
אמר הכתוב "מלבד עולת הבקר, אשר לעולת התמיד"(במדבר כח, כג), רצונו לומר שעולת התמיד קודמת. ולמדנו מזה כל התדיר מחבירו, קודם את חבירו.
ונאמר גם כן "וקדשתו, כי את לחם אלהיך הוא מקריב"(ויקרא כא, ח) וגו', ולמדנו מפי הקבלה לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון, ולברך ראשון, וליטול מנה יפה ראשון, וידענו שהגדול בקדושה קודם.
ולפי שכהן גדול הוא שיכפר על עצמו ואחר כך יכפר על זולתו, והוא אמרם "דין הוא שיקדים המכפר למתכפר", כמו שצווה יתברך בצום כפור. וכן פר העלם קודם לפר עבודה זרה, כמו שקדם.
ומעיקרנו כל החטאות קודמות לכל עולות הבאות עמה, ואפילו חטאת העוף לעולת הבהמה, כמו שנאמר "אשר לחטאת ראשונה"(ויקרא ח, ה). ופר עבודה זרה קודם לשעיר עבודה זרה, ואף על פי שזה השעיר חטאת, לפי שבאה הקבלה לאחרו בפירוש. ושעיר עבודה זרה לשעיר נשיא, לפי שהנשיא יחיד. ושעיר נשיא לשעירת יחיד. ושעירת יחיד לכבשת יחיד, [לפי שהשעירה באה על שאר מצוות ועל עבודה זרה, כלומר בחטאת יחיד] כמו שקדם, והכבשה בשאר מצוות בלבד:
התדיר מחבירו הוא קודם - דאמר קרא (במדבר כח) מלבד עולת הבוקר אשר לעולת התמיד. מכדי כתיב עולת הבוקר, אשר לעולת התמיד למה לי, אלא אמר רחמנא האי משום דתדיר, קדים ברישא:
וכל המקודש מחבירו וכו' - דהכי אשכחן בכהן, דכתיב ביה וקדשתו, ואמרינן לפתוח ראשון ד ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון:
פר משיח קודם - הואיל ומשיח מכפר ועדה מתכפרת, בדין הוא שיקדים מכפר למתכפר. וכן הוא אומר (ויקרא טז) וכפר בעדו ובעד ביתו, ואח"כ ובעד כל קהל ישראל:
כל התדיר מחבירו קודם את חבירו. פירש הר"ב דאמר קרא מלבד עולת הבקר וכו'. עיין עוד מזה בריש פ"י דזבחים:
וכל המקודש מחבירו וכו'. כתב הר"ב דהכי אשכחן בכהן וכו' לפתוח ראשון. פירש רש"י. לקרות בתורה. עיין משנה ת' פרק ה' דגיטין. ולברך ראשון פירש רש"י בזמון:
(ד) (על הברטנורא) [פירש רש"י], לקרות בתורה. ולברך ראשון, פירש רש"י, בזימון:
פר המשיח: קודם לפר העדה. גמרא מנא ה"מ דת"ר ושרף אותו כאשר שרף את הפר הראשון דהיינו פר כהן משיח שהוא כתוב בסדר ויקרא קודם פרשת פר העלם דבר של צבור ומה ת"ל הראשון אלא ללמד שיהא ראשון בכל מעשיו לפר העדה. ובת"כ פ' ויקרא פ"ה דדבורא דחטאות יליף לה מויו יתירא דואם כל עדת ישראל. ועיין ג"כ שם בפ' ששי. והטעם שהביא רעז"ל ג"כ איתיה בגמרא בברייתא:
יכין
קודם את חבירו: כעולת הבוקר שמקריבו קודם לשאר קרבנות צבור, מדהוא תדיר בכל יום:
קודם את חבירו: כדאשכחן בכהן דקדם בכל דבר של כבוד או של רווח, לכל שאר ישראל, משום דמקודש ממנו:
פר המשיח קודם לפר העדה בכל מעשיו: דכיון דמשיח מכפר על העדה, עדיף שיתכפר תחלה המכפר, ואח"כ יכפר המתכפר ע"י אחרים. וכן ביו"כ כתיב, וכפר בעדו ובעד ביתו, ואח"כ בעד כל ישראל:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת