תוספות יום טוב על הוריות ג
<< · תוספות יום טוב · על הוריות · ג
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
והנשיא מביא שעיר. פי' הר"ב דכתיב על חטאתו אשר חטא. וכן לשון הרמב"ם בפירושו גם בחבורו בסוף הלכות שגגות. ואני תמיה שזה הכתוב בפרשת כהן משיח כתיב. והכי דריש ליה בברייתא בגמרא. לענין כהן משיח שעבר ואח"כ חטא. שמביא חטאתו משעבר דכתיב על חטאתו וכן הוא גם בתורת כהנים. ואפשר דאגב ריהטא נסבי להאי קרא. וכונתם היתה אהא דכתיב גבי נשיא או הודע אליו חטאתו אשר חטא והביא את קרבנו. ודרשי כאשר חטא מביא את קרבנו. אלא שלא ראיתי בגמרא ובת"כ דדריש לה כלל. ולהכי מסתבר דאין צריך קרא לכשחטא ואחר כך עבר שיביא כשחטא:
כהן משיח מביא פר. כבר כתבתי לעיל מהיכא יליף לה [בגמרא ות"כ] ומ"ש הר"ב שאין בין כהן העובד לכהן שעבר אלא עבודה וכו'. וכן כתב הרמב"ם בפירושו. ותימה דבמתני' ד' תנן דזה וזה שוין בעבודת יה"כ וכ"ש עבודת שאר הימים. ודאם רצה כ"ג להקריב מקריב. כדתנן במשנה ב' פרק קמא דיומא והכי תניא בהדיא בגמ' דשוין בהקרבה כל יום. ובמשנה ט' פרק קמא דמגילה כתבו דלכל שאר הדברים שוין חוץ מפר יה"כ ועשירית האיפה. וכ"כ [הרמב"ם] בסוף ה' שגגות. ובפ"ק דיומא דף י"ב. פסק רבי יוחנן הלכה כרבי יוסי דאמר ראשון חוזר לעבודתו. שני אינו ראוי לכהן גדול משום איבה. ולא לכהן הדיוט משום מעלין בקדש ואין מורידין. ומיהו מסיק התם דמודה רבי יוסי שאם עבר ועבד עבודתו כשרה.
והנשיא כהדיוט. ונייתי נשיא שעיר מק"ו ומה משיח שאין מביא חטאת בשגגת מעשה מביא חטאתו משעבר. נשיא שמביא [חטאת] בשגגת מעשה אינו דין שמביא חטאתו משעבר. ת"ל אשר נשיא יחטא. כשהוא נשיא אין כשהוא הדיוט לא. גמרא:
עד שלא נתמנו חייבין. כהדיוט ומשנתמנו פטורין ומשמע דלגמרו פטרינהו. וז"ל רש"י דרבי שמעון חטאת וידיעה בעי. וה"ה דפליג ר"ש ברישא דקתני נשיא שחטא ואח"כ עבר מגדולתו מביא שעיר. דר"ש קאמר נמי דאם נודע לו משעבר דאין מביא שעיר דחטאת וידיעה בעי כשהוא נשיא. ע"כ:
ואין בין כהן משמש. היינו ראשון שחזר לעבודתו. לכהן שעבר. היינו שני שמינו תחתיו. דלאחר שנעבר [פסול] הראשון מעבירים השני. רש"י. וכ"כ הר"ב במשנה ט' פ"ק דמגילה:
זה וזה שוים וכו'. בפרק קמא דמגילה כתב הר"ב ומקריבין אוננין והכי תניא הכא בגמ':
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
כל התדיר מחבירו קודם את חבירו. פירש הר"ב דאמר קרא מלבד עולת הבקר וכו'. עיין עוד מזה בריש פ"י דזבחים:
וכל המקודש מחבירו וכו'. כתב הר"ב דהכי אשכחן בכהן וכו' לפתוח ראשון. פירש רש"י. לקרות בתורה. עיין משנה ת' פרק ה' דגיטין. ולברך ראשון פירש רש"י בזמון:
האיש קודם לאשה להחיות וכו' והאשה קודמת לכסות. פירש הר"ב שבושתה מרובה וכו'. להחיות מסיק ב"י טור י"ד סימן רנ"א דהכי פירושו להצילם אם הם טובעים בנהר וכיוצא בזה. ונקיט כסות וה"ה לאכילה דחד טעמא הוא.
כהן קודם לוי. גמ'. שנאמר בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים. [ד"ה א' כ"ג י"ג]. ועיין מ"ש הר"ב במ"ח פ"ה דגיטין. והרמב"ם בפירושו מנה עוד מעלות. ע"ש. ובחבורו סוף פ"ד מהלכות כלי המקדש:
ישראל לממזר. והרמב"ם בפירושו. וכן בחבורו סוף פרק ח' מהלכות מתנות עניים כתב ישראל לחלל. דבת חלל פסולה לכהונה. וחלל לשתוקי. ושתוקי לאסופי. ואסופי לממזר. שהממזר ודאי והאחרים ספק.
וממזר לנתין. כתב הר"ב זה בא מטפה כשרה וכו'. גמ'. ואפי' ממזרת שילדה מעובד כוכבים ועבד שהולד ממזר כדמוכח ממתנו' דספ"ג דקדושין וכ"כ הרמב"ם פט"ו מה' אסורי ביאה. וטור א"ה סי' ד'. מ"מ יש בו מקצת כשרות מהאם. דהא אמרי' בסוף פ' המפלת [דף ל"א] ג' שותפין באדם הקב"ה אביו ואמו וכו':
גר קודם לעבד. פי' הר"ב זה לא היה בכלל ארור וזה היה בכלל ארור גמ'. וכתב הרמב"ם ר"ל ממה שכתוב בתורה ארור כנען. ועיין מ"ש בשם רש"י רש מתני' ג' פ"ק דקדושין:
וכהן גדול עם הארץ. בזמן בית שני שלא דקדקו לקיים והכהן הגדול [מאחיו] שיהא גדול בחכמה וכו' כמ"ש פ"ב משנה ה'. כדפירש הר"ב במשנה ג' פ"ק דיומא:
קודם לכהן גדול עם הארץ. ועיין בפירוש הר"ב במ"ח פ"ה דגטין.
סליק לה מסכת הוריות וכולה סדר נזיקין בסייעתא דשמיא
אנא מהודה לעתיקא דעתיקין. שזיכני להשלים סדר נזיקין. ובכן מיסוד נבוני לחשים. הנני יוסף גם בסדר קדשים.
משנה הוריות, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב