מלאכת שלמה על הוריות ג
<< · מלאכת שלמה · על הוריות · ג
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
משנה א עריכה
כהן משיח: שחטא וכו' עד סוף סימן ד' ביד פט"ו דהלכות שגגות סי' ו' עד סוף הפרק:
כהן משיח: מביא פר. ואפילו חטא לאחר שהעבירוהו כך צ"ל בפירוש רעז"ל:
ונשיא מביא: שעיר דכתיב חטאתו אשר חטא כך צ"ל בפירוש רעז"ל. וליתיה להאי ילפותא בתלמודא אלא שהרמב"ם ז"ל הביאה. ובגמ' בעיא מנא ה"מ דאמרינן בסיפא דכהן משיח שעבר ואח"כ חטא דמביא פר ומשני דת"ר והקריב על חטאתו מלמד שמביא חטאתו משעבר אבל בנשיא כתיב אשר נשיא יחטא כשהוא נשיא אין אבל כשהוא הדיוט אינו מביא אלא כהדיוט:
משנה ב עריכה
בפירוש רעז"ל צריך להיות שאין בין כהן העובד לכהן שעבר אלא עבודה ומה שהוא תלוי בה רוצה לומר פר יום הכפורים וכו' ועיין ביד פ"א דהלכות עבודת יום הכפירים:
משנה ג עריכה
חטאו עד שלא: נתמנו ואח"כ נתמנו הרי אלו כהדיוט דרבנן בתר חטא אזלי:
ר"ש אומר: אם נודע להם עד שלא נתמנו חייבין דר"ש חטא וידיעה בעי פירוש דאילו בתר ידיעה גרידא אזיל א"כ אמאי פטורין לגמרי לייתי קרבן כי השתא משוח פר ונשיא שעיר וה"ה דר"ש פליג ברישא דקתני נשיא שחטא ואח"כ עבר מגדולתו מביא שעיר דר"ש קאמר נמי דאם נודע לו משעבר דאין מביא שעיר דחטא וידיעה בעי כשהוא נשיא רש"י ז"ל. ואיתה בכתובות פ' נערה דף מ"ה. ובת"כ פ' ויקרא ספ"א ופ' ששי בדבורא דחטאות:
ואיזהו הנשיא זה המלך: פרט לנשיא שבט אחד דכתיב הכא מכל מצות ה' אלהיו וכתיב התם גבי מלך ליראה את ה' אלהיו מה להלן שאין על גביו אלא ה' אלהיו דבמלך משחעי קרא דכתיב שום תשים עליך מלך אף נשיא שאין על גביו אלא ה' אלהיו:
משנה ד עריכה
לא המרובה: בבגדים ולא משוח מלחמה גם כן ומפיק לה בברייתא מדכתיב המשיח המיומן שבמשיחים:
אין בין כהן: משוח וכו' ביד פ"ד דהלכות כלי המקדש סי' י"ד ובפ"א דהלכות עבודת יום הכפורים סי' ב'. ואיתה בס"פ בא לו ברייתא קרובה ללשון משנתינו:
אלא פר: הבא על כל המצות. גמרא מתניתין דלא כר"מ דאמר מרובה בגדים נמי מביא פר ופריך והא סיפא דקתני אין בין כהן משמש לכהן שעבר אלא פר יום הכפורים ועשירית האיפה דמשל ראשון הן באין דהיינו המשמש כמו שיתבאר הא לכל שאר דבריהם זה וזה שוין דשני נמי כל מצות כהונה גדולה עליו אתאן לר"מ כדאמר בהדיא בברייתא דאילו ר' יוסי קאמר דלא הוי שוב האי שני לא כהן גדול ולא כהן הדיוט כהן גדול משום איבה וכהן הדיוט נמי לא משום מעלין בקדש ולא מורידין. ורב חסדא תירץ אין רישא רבנן וסיפא ר"מ ורב יוסף תירץ דרבי היא ונסיב לה אליבא דתנאי. ורבא תירץ דר"ש היא וסבר לה כר' מאיר בחדא ופליג עליה בחדא וכדתניא וכו':
אין בין: כהן משמש והיינו ראשון שחזר לעבודתו ולאחר שחזר לעבודתו הוי פר של יום הכפורים שלו ועשירית האיפה שלו:
ומצווין על הבתולה וכו': ביד ר"פ י"ז דהלכות איסורי ביאה. בפי' רעז"ל קודש לשון המתחיל כ"ג פורם צריך לכתוב סימן ההא ולמחוק אותו מן הלשון שלאחריו:
ולא פורעין: בתורת כהנים פרשת שמיני סוף מכילתא דמלואים תניא ראשיכם אל תפרעו אל תגדלו פרע יכול אל תפרעו מן הכובע הרי אתה דן נאמר כאן פריעה ונאמר להלן פריעה מה פריעה האמורה להלן גבי נזיר גידול שער דהכי כתיב בהדיא גדל פרע שער ראשו אף פריעה האמורה כאן גידל שער ע"כ. והוא ג"כ דעת ר' אליעזר שם בת"כ בפי"ב דפרשת נגעים אבל ר' עקיבא פליג עליה התם ויליף מג"ש דראשו יהיה פרוע דכתיב גבי נגעים דהיינו שיהיה ראשו מגולה עיין שם:
זה וזה שוין וכו': וגם שניהם מקריבין אוננים ואפילו שני מפני שהם בכלל כהונה לאפוקי משוח מלחמה דלאו בכלל כהונה גדולה הוא:
משנה ה עריכה
כהן גדול: פורם מלמטה בירושלמי ס"פ מגלחין. ובת"כ פרשה ב' דפרשת אמור קתני לה בשם ר' מאיר. ובגמרא מפרש רב למטה למטה ממש למעלה למעלה ממש ופירש רש"י ז"ל למטה ממש היינו בשפת חלוקו למעלה ממש בצואר בשפה במפתח חלוקו ע"כ. ואפשר דהיינו נמי מה שפירש הרמב"ם ז"ל וז"ל פורם מלמטה הוא שיקרע כנף בגדו סמוך לרגליו וההדיוט מלמעלה בעליון הבגד כשאר העם ע"כ. ומתניתין ר' ישמעאל היא אבל ר' יהודה פליג עליה בברייתא ואמר דכ"ג אינו בפריעה ופרימה כל עיקר לא למעלה ולא למטה. וביד בפ"ה דהלכות כלי המקדש סי' ו' ובפ' שני דהלכות ביאת מקדש סימן ח' ובפ' עשיר' דהלכות נועשה הקרבנות סי' ך' וברפ"ח דהלכות אבל:
כהן גדול: מקריב אונן פ' הגוזל קמא (בבא קמא דף ק"י.) ואיתה ברייתא ר"פ טבול יום:
משנה ו עריכה
פר המשיח: קודם לפר העדה. גמרא מנא ה"מ דת"ר ושרף אותו כאשר שרף את הפר הראשון דהיינו פר כהן משיח שהוא כתוב בסדר ויקרא קודם פרשת פר העלם דבר של צבור ומה ת"ל הראשון אלא ללמד שיהא ראשון בכל מעשיו לפר העדה. ובת"כ פ' ויקרא פ"ה דדבורא דחטאות יליף לה מויו יתירא דואם כל עדת ישראל. ועיין ג"כ שם בפ' ששי. והטעם שהביא רעז"ל ג"כ איתיה בגמרא בברייתא:
משנה ז עריכה
האיש קודם לאשה וכו': ביד פ"ח דהלכות מתנות עניים סימן ט"ו:
להחיות: היינו להצילם אם הם טובעים בנהר וכיוצא בו אבל אכילה לאו בכלל להחיות היא אלא דינה כדין הכסות ותנא כסות וה"ה לאכילה דחד טעמא הוא כן פירש בית יוסף בטור יורה דעה סימן רנ"א לדעת הרמב"ם ובעל הטור ז"ל שפסקו דמקדימין האשה לאיש בין להאכילה בין לכסותה ושכן משמע מן הברייתא דבפרק מציאת האשה. ואיתה נמי בטור שם ביורה דעה סימן רנ"ט. בפי' רעז"ל קודם לשון המתחיל לוי צריך לכתוב סימן החית ולמחוק החית שלאחר כן:
משנה ח עריכה
כהן קודם: ללוי שנאמר בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן (להקריב) [להקדישו] קדש קדשים אלמא כהן עדיף מלוי. והרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה מנה עוד מעלות ומדרגות אחרות ע"ש:
וממזר לנתין: כתב הר"ב זה בא מטפה כשרה וכו' גמרא:
ואפילו ממזרת: שילדה מעו"ג ועבד שהילד ממזר כדמוכח ממתניתין דספ"ג דקדושין וכ"כ הרמב"ם ז"ל פט"ו מהא"ב וטור אבן העזר סימן ד' מ"מ יש בו מקצת כשרות מהאם דהא אמרינן בס"פ המפלת שלשה שותפים באדם הקב"ה אביו ואמו וכו':
ישראל לממזר: וממזר לנתין והרמב"ם ז"ל בפירושו וכן בחבורו ספ"ח מהמ"ע כתב ישראל לחלל דבת חלל פסולה לכהונה וחלל לשתוקי ושתוקי לאסופי ואסופי לממזר שהממזר ודאי והאחרים ספק:
וכהן גדול עם הארץ: בזמן בית שני שלא דקדקו לקיים שהכ"ג יהיה גדול בחכמה כמ"ש פ' שני משנה ה' כדפירש הר"ב במשנה ג' פ"ק דיומא מתוספות יום טוב:
ממזר תלמיד חכם: ביד בהלכות תלמוד תורה פ' שני סימן ב' וכולה מתניתין ספ"ח דהלכות מתנות עניים ובטור יורה דעה בסימן רמ"ו ובסימן רנ"א:
סליק פירקא וסליקא לה מסכת הוריות. בעזר צור שוכן תחתיות ועליות. הדרן עלך נזיקין. בעזרת האל יתברך בורא תבל ושחקים. ברוך ה' לעולם אמן ואמן: