משנה הוריות ג ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת הוריות · פרק ג · משנה ב | >>
כהן משיח שעבר ממשיחותו ואחר כך חטא, וכן הנשיא שעבר מגדולתו ואחר כך חטא, כהן משיח מביא פר, והנשיא כהדיוט.
משנה מנוקדת
כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁעָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ,
- וְאַחַר כָּךְ חָטָא,
- וְכֵן הַנָּשִׂיא שֶׁעָבַר מִגְּדֻלָּתוֹ,
- וְאַחַר כָּךְ חָטָא,
- כֹּהֵן מָשִׁיחַ מֵבִיא פַּר,
- וְהַנָּשִׂיא כְּהֶדְיוֹט:
נוסח הרמב"ם
כוהן משיח שעבר ממשיחותו - ואחר כך חטא,
- וכן הנשיא שעבר מגדולתו - ואחר כך חטא,
- כוהן משיח - מביא פר,
- והנשיא - כהדיוט.
- וכן הנשיא שעבר מגדולתו - ואחר כך חטא,
פירוש הרמב"ם
כהן גדול אם עבר במום או זקן וכיוצא בהם הוא עומד בקדושתו, לפי ששמן המשחה שנמשח בו אינו מבטל מעשיהן. ואין הפרש בינו ובין כהן גדול המשמש בכל הדברים זולתי בעבודה בלבד ומה שהוא תלוי בה, רוצה לומר פר יום הכיפורים ועשירית האיפה שמקריב בכל יום כמו שנתבאר.
אבל הנשיא אין לו גדולה אלא כשמצוותו נעשית, וכשבטל עניין זה הרי הוא כהדיוט:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
כהן משיח שעבר ממשיחותו וכו' - אע"פ שאינו עובד, בקדושתו הוא עומד. שאין בין כהן העובד לכהן שעבר, אלא עבודה ב ופר יום הכפורים ועשירית האיפה שמקריב בכל יום, כדלקמן. אבל נשיא כיון שהעבירוהו הרי הוא כהדיוט:
פירוש תוספות יום טוב
כהן משיח מביא פר. כבר כתבתי לעיל מהיכא יליף לה [בגמרא ות"כ] ומ"ש הר"ב שאין בין כהן העובד לכהן שעבר אלא עבודה וכו'. וכן כתב הרמב"ם בפירושו. ותימה דבמתני' ד' תנן דזה וזה שוין בעבודת יה"כ וכ"ש עבודת שאר הימים. ודאם רצה כ"ג להקריב מקריב. כדתנן במשנה ב' פרק קמא דיומא והכי תניא בהדיא בגמ' דשוין בהקרבה כל יום. ובמשנה ט' פרק קמא דמגילה כתבו דלכל שאר הדברים שוין חוץ מפר יה"כ ועשירית האיפה. וכ"כ [הרמב"ם] בסוף ה' שגגות. ובפ"ק דיומא דף י"ב. פסק רבי יוחנן הלכה כרבי יוסי דאמר ראשון חוזר לעבודתו. שני אינו ראוי לכהן גדול משום איבה. ולא לכהן הדיוט משום מעלין בקדש ואין מורידין. ומיהו מסיק התם דמודה רבי יוסי שאם עבר ועבד עבודתו כשרה.
והנשיא כהדיוט. ונייתי נשיא שעיר מק"ו ומה משיח שאין מביא חטאת בשגגת מעשה מביא חטאתו משעבר. נשיא שמביא [חטאת] בשגגת מעשה אינו דין שמביא חטאתו משעבר. ת"ל אשר נשיא יחטא. כשהוא נשיא אין כשהוא הדיוט לא. גמרא:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ב) (על הברטנורא) הר"מ בפירושו. ותימה, דבמשנה ד' תנן זה וזה שוין בעבודת יוה"כ, וכל שכן עבודת שאר ימים, וכן הוא בהדיא בגמרא. וכ"כ הר"מ והר"ב בעצמם בפרק קמא דמגילה משנה ט'. וכן כתב הר"מ בחבורו בסוף הלכות שגגות. וביומא דף י"ב פסק ר' יוחנן הלכה כר' יוסי, דשני [שמינוהו במקום הראשון ואחר כך עבר פסולו של ראשון ומעבירים השני] אינו ראוי לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט, ומיהו מסיק התם דמודה ר' יוסי שאם עבר ועבד עבודתו כשרה:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
בפירוש רעז"ל צריך להיות שאין בין כהן העובד לכהן שעבר אלא עבודה ומה שהוא תלוי בה רוצה לומר פר יום הכפורים וכו' ועיין ביד פ"א דהלכות עבודת יום הכפירים:
תפארת ישראל
יכין
כהן משיח מביא פר: ואע"ג דכשהעבירוהו אסור לעשות שום עבודה בביהמ"ק, בין בבגדי כהן הגדול או בבגדי כהן הדיוט, ורק בדיעבד כשר כשעבד בבגדי כה"ג [כמגילה ד"ט ב', ו(רמב"ם פ"א מהל' יוה"כ)]. אפ"ה לענין חטא, בקדושתו הוא עומד:
והנשיא כהדיוט: ואפילו דוד המלך ע"ה שנתמנה על פי ה', ובאותן ו' חדשים של מרידת אבשלום, עדיין לא מחל המלכות, וחזרה לו, עכ"פ מדמרדו בו רוב ישראל, אם חטא בזמן המרידה, היה מביא כשבה או שעירה כהדיוט [ירושלמי ר"ה ד"א ב']:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת