משנה דמאי ה ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת דמאי · פרק ה · משנה ז | >>
הלוקח מבעל הבית וחזר ולקח ממנו שניה, מעשר מזה על זה, אפילו משתי קופות, אפילו משתי עיירות.
בעל הבית שהיה מוכר ירק בשוק, בזמן שמביאין לו מגינותיו, מעשר מאחת על הכל. ומגינות אחרותיא, מעשר מכל אחד ואחד.
הַלּוֹקֵחַ מִבַּעַל הַבַּיִת,
- וְחָזַר וְלָקַח מִמֶּנּוּ שְׁנִיָּה,
- מְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה.
- אֲפִלּוּ מִשְּׁתֵּי קֻפּוֹת;
- אֲפִלּוּ מִשְּׁתֵּי עֲיָרוֹת.
- מְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה.
בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהָיָה מוֹכֵר יָרָק בַּשּׁוּק,
- בִּזְמַן שֶׁמְּבִיאִין לוֹ מִגִּנּוֹתָיו,
- מְעַשֵּׂר מֵאַחַת עַל הַכֹּל;
- וּמִגִּנּוֹת אֲחֵרוֹת,
- מְעַשֵּׂר מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד:
הלוקח מבעל הבית, וחזר ולקח ממנו שניה -
- מעשר מזה על זה -
- אפילו משתי קופות,
- אפילו משתי עיירות.
- מעשר מזה על זה -
- בעל הבית, שהיה מוכר ירק בשוק -
- בזמן שמביאין לו מגינותיו - מעשר מאחד על הכל;
- מגינות אחרות - מעשר מכל אחד ואחד.
חזקת בעל הבית הוא, שימכור מה שנמצא אתו מגינותיו.
ושאר הדבר מבואר:
מזה על זה. במין אחד דהכל מעושר או הכל אינו מעושר ובתוך שנתו ואם ליקט ירק ערב ר"ה עד שלא תבא השמש וחזר וליקט משתבא השמש אין מעשר מזה על זה:
מגנות אחרות מעשר מכל אחת ואחת דבעלי הגנות שמא זה עישר וזה לא עישר:
ירושלמי אמר רבי יונה לא סוף דבר מגינתו אלא אפי' מגנות אחרות אם מעשרין הן לדעתו מעשר מזה על זה ואם לאו אין מעשרין מזה על זה:
מעשר מזה על זה - דכולו מעושר או כולו אינו מעושר. ובלבד שיהיה ממין אחד ובתוך שנתו, שאין תורמין משל שנה זו על [של] שנה אחרת:
ומגנת אחרות מעשר מכל אחת ואחת - דבעלי הגנות שמא זה עישר וזה לא עישר:
ומגנות אחרות. אם לקח ממנו וחזר ולקח ממנו פעם שניה. הרמב"ם סוף הלכות מעשר:
(יא) (על המשנה) ומגנות אחרת. אם לקח ממנו וחזר ולקח ממנו פעם שניה. הר"מ:
מעשר מזה על זה: ובלבד בתוך שנתו שאם לקט ירק ערב ר"ה עד שלא תבא השמש וחזר וליקט משתבא השמש אין מעשר מזה על זה שאין תורמין משל שנה זו על של שנה אחרת:
בזמן שמביאין לו מגנותיו מעשר מאחד על הכל: ירושלמי א"ר יונה לאו דוקא מגנותיו אלא ה"ה אם היה דרך בעלי הגנות האחרות שבעיר שמביאין לו הירק בטבלו ואומרים לו שהוא יעשר וינכה להם מן הדמים והיה זה מפורסם בעיר הלוקח מאותו בעה"ב א"צ לעשר מכל אגודה ואגודה:
ומגנות אחרות מעשר מכל אחד ואחד: ירוש' בעי ר' יונה נימא סתם מתני' דקתני שכשמביאין לו מגנות אחרות מעשר מכל אגודה ואגודה דלא כר"מ דלר"מ מכל קלח וקלח לבדו צריך לעשר דתנינן תמן בפ"ו דמס' מכשירין כל האגודות של בית השווקים טמאים ר' יהודה מטהר בלחים. א"ר מאיר וכי מפני מה טמאום אלא מפני משקה הפה. דס"ל לר"מ דאף אגודות הלחות מוכשרות וטמאות שפעמים האגודה נתרת וקושר אותה בפיו ומשקה הפה מכשירה ש"מ דר"מ חייש להותר הקשר ה"נ ליחוש שמא הותרו ב' או ג' אגודות וכשבא לקושרן מערב קלחים של זו בזו וצריך לעשר מכל קלח וקלח. ומשני התם ראוי לטמא כל האגודות שמא אחת הותרה וקשרה בפיו ואין ידוע איזו היא. אבל הכא אף כי הותרו שתים או שלש אין לחוש לעירוב. אלא כ"א מהן קושרה לבדה בקלחים שלה. אלא שפעמים נותן מה שבחוץ בפנים ומה שבפנים בחוץ. ואין בכך כלום. הלכך א"צ לעשר אלא מכל אגודה ואגודה:
יכין
הלוקח מבעל הבית: מהגדל בשדותיו. ומיירי שמוכר במדה גסה. או שהוא ע"ה שאינו מעשר:
וחזר ולקח ממנו שניה מעשר מזה על זה: מיהו אין מעשר ממין על שאינו מינו או מחדש אישן:
בעל הבית שהיה מוכר ירק בשוק: וקנה וחזר וקנה ממנו:
בזמן שמביאין לו מגנותיו מעשר: הלוקח:
ומגנות אחרות מעשר מכל אחד ואחד: דשמא משנים קנה. וא' עישר וא' לא עישר:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת