עיקר תוי"ט על דמאי ה

משנה דמאי, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על המשנה) הרי זה. פירוש זה האחד ממאה יהיה בצד זה מעשר והיינו קביעת מקום:

(ב) (על המשנה) תרומת מעשר. לפי שהפרשה הוא לתרומת מעשר בלבד אבל המעשר א"צ להפריש דכיון שקרא שם ונטל תרומתו הרי הלוי המוציא מתבירו עליו הראיה הלכך מסיים לאחד ממאה שזה יפריש אח"כ וא"נ יותר. תוי"ט:

(ב)

(ג) (על המשנה) ול"ג ושליש שחולק המאה לג' חלקים ומכל חלק נוטל עשירית העשירית וג' העשירית הן אחד מל"ג ושליש ועיין בתוי"ט:

(ד) (על הברטנורא) כלומר דהשתא אין אנו צריכין לפרש חסר דבר מועט כיון דבלאו הכי מתני' כאבא אלעזר:

(ה) (על המשנה) והשאר חלה. בירושלמי הרוצה להפריש תרומה תרומת מעשר וחלה כאחת כמה הן א' מעשרים ופירוש הר"ש א' מעשרים היינו ה' סאה ממאה. ב' מהן תרומה גדולה וא' תרומת מעשר וב' לחלה שהיא א' ממ"ח אלא דכך אין החשבון מכוון:

(ו) (על המשנה) בצפונו. שכן דרך בני אדם בהושטת יד ימין נוטל מה שכנגד ימינו והיא שמאלו של אותו דבר לכך מקדים צפונו. תוי"ט:

(ג)

(ז) (על הברטנורא) כי הנחתום בעצמו אפשר שיעשה מעיסה א' מינים הרבה מן הלחם בדפוסים משתנים זה מזה. הר"מ:

(ד)

(ח) (על המשנה) וטפוס. כמו דפוס לפי שהיו עושין הלחם בדפוס. הר"מ:

(ה)

(ט) (על המשנה) פלחי דבילה. כשנתייבשו ודרוסות בעיגול מתעגל לפלחים שיש בפלח כמה דבילות. הר"ש. ופלח מל' פולח ובוקע:

(י) (על הברטנורא) הרמב"ם מפרש בד"א. לפי שנאמר שזה שנתן מתנה גדולה איש נ, דיב הוא ועכ"פ הוציא המעשרות וזה שנתן מתנה מועטת איש כילי הוא ולא עישר לכך לא יתערב הכל שמא יפריש מדמאי על הודאי:

(ו)

.אין פירוש למשנה זו

(ז)

(יא) (על המשנה) ומגנות אחרת. אם לקח ממנו וחזר ולקח ממנו פעם שניה. הר"מ:

(ח)

(יב) (על המשנה) אין אדם רשאי. שאין רשאי להוציא מידו בלתי מתוקן דשמא לא יודיע ללוקח.

(יג) (על הברטנורא) דאי אפכא טבל מועט בחולין מרובין נתבטל ברוב מדאורייתא ולא נתחייב אלא מדרבנן. ואם יתקן בטבל ודאי ממקום אחר יהיה מן החיוב על הפטור:

(יד) (על הברטנורא) ה"ה לנאמן על המעשרות:

(ט)

(טו) (על הברטנורא) ולר"מ קמ"ל קרא שלא תוכל למכרה לחלוטין להפקיע מן המעשרות:

(טז) (על הברטנורא) דדרשינן ליה כפשטיה ומשום גזל הכהן נמי לא חיישי דהוי ממון שאין לו תובעים ועוד דלא הוברר חלקן. הר"ש:

(יז) (על הברטנורא) כל שכן דמהאי טעמא פליג על משל ישראל על של כותים. תוי"ט:

(י)

(יח) (על הברטנורא) ואסור אף לכהנים כדתנן במ"ב פ"ח דתרומות ונדרש מפסוק כן תרימו גם אתם לרבות כהנים ולוים:

(יא)

(יט) (על המשנה) מן הדמאי. תרומת מעשר בדמאי ובודאי אף תרומה גדולה בכלל להכי תנן סתמא:

(כ) (על המשנה) ויחזור כו'. שהרי אפשר שא' מהן טבל אבל אם תרם מעציץ שאינו נקוב על שאינו נקוב תרומתו תרומה לפי ששניהם בערך אחד וחיובן מדרבנן. תוי"ט:

(כא) (על המשנה) עד שיוציא. הבעל הבית ואח"כ יתננה לכהן: