משנה גיטין ט א

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת גיטין · פרק ט · משנה א | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

המגרש את אשתו ואמר להא: הרי את מותרת לכל אדם אלא לפלוני, רבי אליעזר מתיר.

וחכמים אוסרין.

כיצד יעשה? יטלנו ג הימנה ויחזור ויתננו לה ויאמר לה: הרי את מותרת לכל אדם.

ואם כתבו בתוכו, אף על פי שחזר ומחקו, פסולד.

משנה מנוקדת

הַמְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ:

הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם אֶלָּא לִפְלוֹנִי,
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר;
וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.
כֵּיצַד יַעֲשֶׂה?
יִטְּלֶנּוּ הֵימֶנָּה,
וְיַחֲזֹר וְיִתְּנֶנּוּ לָהּ,
וְיֹאמַר לָהּ:
הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם.
וְאִם כְּתָבוֹ בְּתוֹכוֹ,
אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר וּמְחָקוֹ,
פָּסוּל:

נוסח הרמב"ם

המגרש את אשתו,

ואמר לה:
הרי את מותרת לכל אדם - אלא לאיש פלוני,
רבי אליעזר - מתיר.
וחכמים - אוסרין.
כיצד יעשה?
יטלו הימנה - ויחזור ויתנו לה,
ויאמר לה: הרי את מותרת לכל אדם.
ואם כתבו - בתוכו,
אף על פי שחזר ומחקו - פסול.

פירוש הרמב"ם

דע כי מה שאמר לאיש פלוני, כגון שיאמר חוץ מאיש פלוני, ואין זה ספר כריתות.

אבל אם עשה זה תנאי הרי הוא מותר, כגון שיכתוב גט כשר כמו שצריך, אחר כן יאמר לה הרי זה גיטיך על מנת שלא תנשא לפלוני, הרי זה מותר ואין בו מחלוקת. ואינו מותר שיאמר לה על מנת שתנשא לפלוני, לפי שלא יאמרו נשותיהם מחליפין ונותנים זה לזה.

ומה שאמר יטלנו ממנה ויחזור ויתננו לה - על מנת שיאמר לה זה הדבר אחר כתיבת הגט והוא לא יתנה בה תנאי, אבל כל זמן שהתנה תנאי מהתנאים קודם כתיבת הגט ואפילו שהיה זה התנאי על פה הגט פסול.

ואין הלכה כרבי אליעזר:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

המגרש - רבי אליעזר מתיר. טעמא דר"א, דכתיב (ויקרא כא). ואשה גרושה מאישה לא יקחו, אפילו לא נתגרשה אלא מאישה, דאמר לה הרי את מגורשת ממני ואי את מותרת לכל אדם, פסולה לכהונה. אלמא גט הוא והכא דשרייה לכל אדם חוץ מזה, מותרת לאחרים:

וחכמים אוסרים - דאמרי איסור כהונה שאני, שריבה בהם הכתוב מצות יתירות, ואע"ג דהוה גט לפסלה לכהונה, לא הוי גט להתירה לאחרים. והלכה כחכמים. ולא אסרי רבנן אלא כשאמר הרי את מותרת לכל אדם אלא לפלוני, או חוץ מפלוני. אבל אי אמר לה הרי זה גטך על מנת שלא תנשאי לפלוני, מודו רבנן דהוי גט, שהרי התירה לכל אדם במסירת הגט אלא שהתנה עמה שלא תנשא לאותו פלוני, והוה כשאר תנאי בעלמא. ואסרי רבנן למגרש לומר הרי זה גטך על מנת שתנשאי לפלוני, שלא יאמרו נשותיהן נותנים זה לזה במתנה. וכל תנאי שמתנה אדם בגט קודם כתיבת הגט, אע"פ שלא נכתב התנאי בתוכו, הגט פסול ב. אלא אחר שנתנו לידה מתנה מה שהוא רוצה להתנות:

פירוש תוספות יום טוב

ואמר לה. בשעת מסירה. רש"י.

וחכמים אוסרים. כתב הר"ב וכל תנאי שמתנה אדם קודם כתיבת הגט כו' זוהי דעת הרמב"ם בפ"ח מה"ג [הלכה ג']. והמגיד נתן טעם לדבר מחמת שאין אומרים יש ברירה [ועיין רפ"ג בפי' הר"ב] דאף על פי שנתקיימו התנאים מ"מ בשעה שנכתב הגט לא היה ספר כריתות:

יטלנו הימנה. מפרשים בגמרא דאפילו לר' שכתבתי במ"ב פרק דלעיל דא"צ לחזור ולטלו ממנה. שאני הכא הואיל וקנאתו בנתינה קמייתא לפסול בו לכהונה. הלכך צריך לחזור ולטלו הימנה. אבל ההוא דלעיל לא זכתה בו לכלום:

אף ע"פ שחזר ומחקו פסול. פירוש לפי שלא נכתב הגט. אלא על תנאי זה. ואין כאן כריתות. תוס':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(א) (על המשנה) ואמר לה. בשעת מסירה. רש"י:

(ב) (על הברטנורא) הר"מ וטעם לדבר מחמת שאין אומרים יש ברירה דאע"פ שנתקיימו התנאי'. מ"מ בשעה שנכתב הגט לא היה ספר כריתות. המגיד:

(ג) (על המשנה) יטלנו כו'. אפילו לרבי דא"צ לחזור ולטלו ממנה. שאני הכא הואיל וקנאתו בנתינה קמייתא לפסול בו לכהונה. הלכך צריך לחזור ולטלו הימנה אבל ההיא דלעיל לא זכתה בו לכלום. בגמרא:

(ד) (על המשנה) פסול. לפי שלא נכתב הגט אלא על תנאי זה ואין כאן כריתות. תוספ':

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

המגרש את (האשה) [אשתו] ואמר לה:    וכו'. ביד עד סוף סי' ב'. פ"ח דהלכות גירושין סי' ה' י"ו י"ז. ובטור אבן העזר סי' קל"ז וסי' קמ"ז:

ר' אליעזר מתיר:    טעמיה דר' אליעזר דכתיב ואשה וכו' כדפי' רעז"ל והיינו טעמא דקאמר ר' יוחנן ור' ינאי משום זקן אחד אמר דטעמא הוי דאמר קרא והיתה לאיש אחר אפילו לא התירה אלא לאיש אחר ה"ז מגורשת ורבנן אמרי האי איש לכל איש ואיש וכן הוא בירושלמי ובגמרא איבעיא לן האי אלא חוץ הוא או על מנת הוא חוץ הוא ובחוץ הוא דפליגי רבנן עליה דר' אליעזר דהא שייר לה בגט אבל בע"מ שלא תנשאי או שלא תבעלי מודו ליה מידי דהוה אכל תנאי דעלמא או דילמא ע"מ הוא ובע"מ הוא דפליג ר' אליעזר עלייהו דרבנן אבל בחוץ מודי להו דהא שייר ליה בגט. וכתב רב אלפס ז"ל דפשט רבינא דחוץ הוא אבל בע"מ מודו ליה וכתב עליו הר"ן ז"ל ומיהו בגמרא לא אתמר בהדיא האי פשיטות אלא הכי מסקינן אלא לאו ש"מ חוץ הוא ש"מ אלא שהרי"ף ז"ל סובר דכיון דבבעיין אמרינן דאי האי אלא חוץ הוא בחוץ הוא דפליגי רבנן אבל בע"מ מודו ליה כי פשטינן דהאי אלא חוץ הוא ממילא משמע דבע"מ מודי ליה וה"נ מוכחא וכו' עד אבל אחרים אומרים דמדלא מסקינן כפשטא דבעיין ש"מ חוץ הוא אבל ע"מ מודו ליה משמע דאכתי מספקא אי פליגי נמי בע"מ. והעלה הוא ז"ל ולפיכך הדבר נראה להחמיר ולומר דאפילו בע"מ לא מודו רבנן לר' אליעזר ומידי ספקא מיהא לא נפיק ע"כ. ובגמרא מתני' דלא כר' יוסי ב"ר יהודה דאמר לא נחלקו ר"א וחכמים על המגרש את אשתי ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם אלא לפלוני או חוץ מפלוני שאינה מגורשת על מה נחלקו על המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם ע"מ שלא תנשאי לפלוני שר' אליעזר מתיר לכל אדם חוץ מאותו האיש וחכמים אוסרין. והכי נמי בגמרא איכא תנאי טובא איכא מינייהו מאן דמוקי פלוגתא דר"א ורבנן בחוץ ואיכא מאן דס"ל דבע"מ פליגי. וגם לענין קדושין פליגי ר' אליעזר ורבנן וכמו שכתבתי רפ"ק דיבמות ובגמרא בברייתא תניא מודה ר' אליעזר במגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני והלכה ונשאת לאחד מן השוק ונתארמלה או נתגרשה שמותרת לזה שנאסרה עליו. והקשו תוס' ז"ל תימא למאן מודה דלרבנן דפליגי עליה לא הוי גט ואינה מותרת לשום אדם ע"כ:

יטלנו ממנה ויחזור ויתננו לה:    בגמרא אמר חזקיה דמתני' ר"ש בן אלעזר היא דאמר גבי כנסי שטר חוב זה דבפירקין דלעיל עד שיטלנו ממנה ויחזיר ויתננו לה כדכתבינן לעיל ור' יוחנן אמר אפילו תימא רבי הא דילכון דהיינו רב כהנא אמר שאני הכא דאפילו רבי יוֹדֶה דצריך לחזור וליטלו הואיל וקנאתו בנתינה קמייתא ליפסל בו לכהונה הלכך אי לאו דהדר שקיל לה מינה לא מהניא אמירה שהרי כבר זכתה בו ע"מ תנאי ראשון אבל ההיא דהזורק לא זכתה בו כלום. וכתוב בבית יוסף בא"ה סי' קל"ז ולענין הלכה כתב הר"ן ופי' רש"י ז"ל דר' יוחנן בחיי חזקיה רבו נחלק עליו ולפי זה אפשר דלא קיימא לן כסתם מתני' לפי שאין הלכה כתלמיד במקום הרב אבל לדעת ר"י לאחר פטירת חזקיה נחלק עליו ולפי זה הלכה כר' יוחנן וכן דעת הרשב"א ז"ל ע"כ:

ואם כתבו לתוכו אע"פ שחזר ומחקו פסול:    כתבו תוס' ז"ל דמשמע מדיוקא דמתני' דשאר מחקים כשרים בגט רק שיעשה קיום המחק קודם שריר וקיים ע"כ. [הגה"ה פי' רבינו ירוחם ז"ל בח"ב והקיום דהיינו וגיטא דנא כשר יכתבנו קודם כדת משה וישראל כי כדת משה וישראל במקום שריר וקיים עכ"ל ז"ל בהרחבת לשונו קצת ועיין עוד בשולחן ערוך א"ה סי' קכ"ה סעי' י"ט והוא לשון מועתק מהרמב"ם ז"ל פ"ד סי' ט"ו]: אבל הרשב"א ז"ל כתב שר"ח והגאונים ז"ל שמחק שמו ושמה פסול ואע"פ שמקויים ושאר המחקים אם נתקיימו כשר בדיעבד אבל לכתחלה לא ויש מי שהביא ראיה מן התוספתא שאפילו בשמו ושמה כשר לכתחלה עיין בהר"ן ז"ל. וכתב הרב המגיד ז"ל בפ"ד מהלכות גירושין ונהגו שלא לקיים מחק בגט להחמיר ע"כ. וכתוב עליו שם בכ"מ וגם בבית יוסף טור א"ה סי' קכ"ה ולפי זה כי דייקינן ממתני' דשאר מחקין כשרין בגט הוא בחד מתרי או שאינם מגופו של גט או שחזר וקיימו כמבואר בתוספתא ובירושלמי ע"כ. ובגמרא אמר רבא לא שנו דאם כתבו לתוכו פסול אלא לאחר התורף אבל לפני התורף אפילו על פה נמי פסול:

תפארת ישראל

יכין

המגרש את אשתו ואמר לה:    בשעת מסירת הגט:

רבי אליעזר מתיר:    דס"ל אפילו אמר הרי את מגורשת ממני ואין את מותרת לכל אדם. אפ"ה מגורשת:

וחכמים אוסרין:    ואעפ"כ פסולה לכהן. מיהו באמר, על מנת שלא תנשאי לפלוני, מודו רבנן דמותרת מדהתירה על תנאי. וי"א דגם בכה"ג הוה שיור בגט [קל"ז]:

ואם כתבו בתוכו אף על פי שחזר ומחקו פסול:    מדעכ"פ נכתב על תנאי זה שאין בו כריתות:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים