משנה בכורות ד י

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת בכורות · פרק ד · משנה י | >>

החשוד על השביעית, אינו לב חשוד על המעשרות.

החשוד על המעשרות, אינו חשוד על השביעית.

החשוד על זה ועל זה, חשוד על הטהרות.

ויש שהוא חשוד על הטהרות, ואינו חשוד לא על זה ולא על זהלד.

זה הכלללה, כל החשוד על הדבר, לא דנו ולא מעידו.

משנה מנוקדת

הֶחָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית,

אֵינוֹ חָשׁוּד עַל הַמַּעַשְׂרוֹת;
הֶחָשׁוּד עַל הַמַּעַשְׂרוֹת,
אֵינוֹ חָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית.
הֶחָשׁוּד עַל זֶה וְעַל זֶה,
חָשׁוּד עַל הַטְּהָרוֹת;
וְיֵשׁ שֶׁהוּא חָשׁוּד עַל הַטְּהָרוֹת,
וְאֵינוֹ חָשׁוּד לֹא עַל זֶה וְלֹא עַל זֶה.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל הֶחָשׁוּד עַל הַדָּבָר,
לֹא דָּנוֹ וְלֹא מְעִידוֹ:

נוסח הרמב"ם

החשוד על השביעית - אינו חשוד על המעשרות.

החשוד על המעשרות - אינו חשוד על השביעית.
החשוד על זה ועל זה - חשוד על הטהרות.
ויש שהוא חשוד על הטהרות - ואינו חשוד לא על זה, ולא על זה.
זה הכלל -
החשוד על דבר - לא דנו, ולא מעידו.

פירוש הרמב"ם


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אינו חשוד על המעשרות - ולוקחים ממנו תבואה בשאר שני השבוע, ואין מעשרין מהן ודאי אלא דמאי. וטעמא דחשוד על השביעית אין חשוד על המעשרות וחשוד על המעשרות אין חשוד על השביעית, לפי שיש בכל אחד מהן חומר שאינו בחברו, שביעית אינה צריכה להאכל לפנים מחומת ירושלים, ומעשר שני אינו נאכל אלא לפנים מן החומה, הלכך איכא דחמיר ליה עונש מעשר מעונש שביעית. ומעשר אית ליה פדיון, ושביעית כיון שנאסרה אין לה פדיון, הלכך איכא דחמיר עליה שביעית ממעשר:

החשוד על זה ועל זה - כיון דחשוד אדאורייתא כל שכן דחשוד על הטהרות, דמדרבנן הוא שיהא אדם אוכל חולין בטהרה לג:

ויש שחשוד על הטהרות - דרבנן, ואינו חשוד לשביעית ומעשרות. דמאן דחשוד אדרבנן לא חשוד אדאורייתא:

פירוש תוספות יום טוב

החשוד על השביעית אינו חשוד על המעשרות. גמ' זו דברי ר"ע. אבל ר"י אומר. החשוד על השביעית. חשוד על המעשרות דבאתריה דר"י שביעית חמירא להו. כדתנן ספ"ג דדמאי:

חשוד על הטהרות. פי הר"ב דמדרבנן הוא שיהא אדם אוכל חולין בטהרה וכן פרש"י ול' הרמב"ם כגון טומאת אוכלים וטומאת ידים. וכיוצא בהן. וז"ל בפ"ח מהל' שמטה. שהאוכל הטמא הזה שמכרו בחזקת טהור. אינו מטמא אחרים. אלא מד"ס ע"כ. וע' במ"ו פ"ק דפסחים:

ויש שהוא חשוד על הטהרות כו'. לפי שהחשוד במילי דרבנן אין ראוי לחשוד אותו במילי דאורייתא. אבל אם נחשד על טומאה דאורייתא הרי הוא ג"כ חשוד על השביעית ומעשרות [ולפיכך] אמר יש שהוא חשוד על הטהרות [ולא אמר החשוד על הטהרות] הרמב"ם:

זה הכלל כל החשוד כו'. קצת קשה לשון זה הכלל כיון שאינו כולל הדינין השנויין כבר אלא מלתא אחריתא קא פסיק ותני. ובפירוש הרמב"ם ומה שאמר זה הכלל ענינו מה שזכרתי לך שהחשוד על שום דבר בין מדרבנן בין מדאורייתא הרי הוא חשוד ג"כ על איסור אחר שהוא כמותו באיסורו או פחות ממנו אבל לא על איסור שהוא חמור ממנו בשום צד מן הצדדים כמו שנתבאר במעשר ובשביעית ע"כ. אבל אינו במשמע הלשון. וכן בנוסח שבא לידי מא"י נמחק:

לא דנו ולא מעידו. ע' מה שאכתוב בזה בס"ד בפרק דלקמן מ"ד:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(לב) (על המשנה) אינו כו'. גמרא, זו דברי ר"ע. אבל ר' יהודה אומר החשוד על השביעית חשוד על המעשרות, דבאתריה דר"י שביעית חמ. רא להו כדתנן סוף פרק ג' דדמאי:

(לג) (על הברטנורא) ולשון הר"מ, כגון טומאת אוכלים וטומאת ידים. וזה לשונו בפ"ח מהלכות שמיטה שהאוכל הטמא הזה שמכרו בחזקת טהור, אינו מטמא אחרים אלא מדברי סופרים:

(לד) (על המשנה) ויש כו'. לפי שהחשוד במילי דרבנן אין ראוי לחשוד אותו במילי דאורייתא. אבל אם נחשד על טומאה דאורייתא הרי הוא ג"כ חשוד על השביעית ומעשרות, ולפיכך אמר יש שהוא חשוד על הטהרות. [ולא אמר החשוד על הטהרות]. הר"מ:

(לה) (על המשנה) זה הכלל. קצת קשה לשון זה הכלל, כיון שאינו כולל השנויין כבר אלא מלתא אחריתא קפסיק ותני. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

החשוד על השביעית אינו חשוד על המעשרות:    תוס' פ' שני דכתובות ד' כ"ד ובגמרא א"ר יוחנן זו דברי ר' עקיבא סתימתאה אבל חכמים אומרים חשוד על השביעית חשוד על המעשרות ומאן חכמים ר' יהודה דבאתריה דר' יהודה שביעית הוה חמירא להו וכיון דחזינן דחשיד אשביעית כ"ש אמעשרות ואיכא דאמרי א"ר יוחנן זו דברי ר' עקיבא סתימתאה אבל חכמים אומרים חשוד על המעשרות חשוד על השביעית וכ"ש דחשוד אשביעית חשוד אמעשר ומאן חכמים ר"מ היא דאמר חשוד לדבר אחד הוי חשוד לכל התורה כולה גבי ע"ה שקבל עליו דברי חברות ונחשד לדבר אחד נחשד לכל התורה כולה וחכמים פליגי עליה בברייתא דלא נחשד רק לאותו דבר בלבד. ובפ' כל פסולי דף ל"ה גרסי' א"ל רב פפא לאביי לר"מ דאמר במתני' דהתם החשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו והכא בברייתא אמר החשוד לדבר אחד חשוד לכל התורה כולה כָּהַנֵי ה"נ דלא דייני דינא בתמיה והכתיב ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע ומשני אימור דאמר ר"מ החשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו לחששא לאחזוקינהו בחשודים מי אמר וכי אמר ר"מ חשוד לדבר אחד חשוד לכל התורה כולה היכא דמוחזק לן דעובר על דבר אחד:

החשוד על זה ועל זה:    תוס' פ' הנזקין ד' ס"א והפי' על זה או על זה:

ויש שהוא חשוד על הטהרות:    טור יו"ד סי' קי"ט. ובגמרא פריך ורמינהו נאמן על הטהרות נאמן על השביעית הא חשוד על הטהרות חשוד על השביעית ומתרץ ר' אלעאי מתני' דקתני אינו חשוד שראינוהו שנוהג דין מעשרות ושביעית בצנעא בתוך ביתו דליכא למימר לפנים הוא עושה כיון דבצנעא קעביד. ור' ינאי ב"ר ישמעאל אמר ברייתא דדייקינן מינה הא חשוד חשוד כגון דהוה חשוד אתרויהו אשביעית ואטהרות ואתא קמי רבנן וקביל אתרויהו והדר איחשד אחד מינייהו דאמרינן מגו דחשיד אהא חשיד נמי אאידך:

זה הכלל וכו':    וכחב התוי"ט ולשון זה הכלל קשה קצת כו' ע"ש. ובודאי שהוא קשה ובפירוש הרמב"ם שהעתיק היה מיושב קצת אם אינו טעות כמו שכתב הוא נר"ו ותימה הוא שלא דקדקו בזה המפרשים הראשונים וביד ס"פ עשירי דהלכות מטמאי משכב ומושב. ועיין בתשובות הרשב"א ז"ל סי' ס"ד וזה קיצור קצת מלשונו אבל חשוד גמור לכ"ע לא דנו ולא מעידו ולא נזכר כאן מחלוקת בפרק זה וסתם ואח"כ מחלוקת היא באידך פירקא סי' ד' וכן דעת כל הפוסקים ע"כ:

תפארת ישראל

יכין

אינו חשוד על המעשרות:    מעשר שני. דאסור לאכלו חוץ לירושלים. [ונ"ל דכ"ש דאינו חשוד על תרומה ומעשר ראשון ועני. מדיש בכולם ג"כ גזל שלא לחשד עליו. וכ"ש תרומה שהוא לזרים במיתה. ועי' בתוי"ט]. ולהכי מותר ליקח מהחשוד תבואה בשאר שני שבוע. ומעשרו דמאי. כקונה מכל ע"ה. ולא וודאי:

אינו חשוד על השביעית:    דכל א' יש בו חומר. דמעשר שני נאכל רק בירושלים. שביעית אין פדיון לאיסורו. להכי החשוד לזה אינו חשוד לזה:

החשוד על זה ועל זה:    או או:

חשוד על הטהרות:    דכשמוכר מיני מאכל ואומר שהן טהורים אינו נאמן. דאולי נטמא בטומאה דרבנן. ואם חשוד על הנך שהן מדאורייתא. כ"ש דחשוד אדרבנן:

ואינו חשוד לא על זה ולא על זה:    דהחשוד לבלי לזהר בטומאה דרבנן. (כ"ש) [ל"א] דחשוד בהנך שאסורין מדאורייתא. אבל בחשוד אטומאה דאורייתא. חשוד נמי אהנך. לפיכך אמר ויש וכו' כלומר יש קצת וכו':

כל החשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו:    ולא קיי"ל כן. אלא דעכ"פ נאמן בשל אחרים [י"ד קי"ט ש"ך סקי"ח. ועי' לקמן פ"ה מ"ד]:

בועז

פירושים נוספים