משנה בכורות ד ניקוד
«הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ד בכורות • הפרק הבא»
(א) עַד כַּמָּה יִשְׂרָאֵל חַיָּבִים לְהִטַּפֵּל בַּבְּכוֹר?
- בִּבְהֵמָה דַּקָּה,
- עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם;
- וּבַגַּסָּה,
- חֲמִשִּׁים יוֹם.
- בִּבְהֵמָה דַּקָּה,
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- בַּדַּקָּה, שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים.
- אָמַר לוֹ הַכֹּהֵן בְּתוֹךְ זְמַן זֶה: תְּנֵהוּ לִי,
- הֲרֵי זֶה לֹא יִתְּנוֹ לוֹ.
- אִם הָיָה בַּעַל מוּם,
- אָמַר לוֹ:
- תֵּן לִי שֶׁאוֹכְלֶנּוּ,
- מֻתָּר.
- וּבִשְׁעַת הַמִּקְדָּשׁ,
- אִם הָיָה תָּמִים,
- אָמַר לוֹ: תֵּן לִי שֶׁאַקְרִיבֶנּוּ,
- מֻתָּר.
- הַבְּכוֹר נֶאֱכָל שָׁנָה בְּשָׁנָה,
- בֵּין תָּמִים, בֵּין בַּעַל מוּם,
- שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טו, כ):
- "לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ תֹאכְלֶנּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה":
- מֻתָּר לְקַיְּמוֹ כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ;
- לְאַחַר שְׁנָתוֹ,
- אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַיְּמוֹ
- אֶלָּא עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם:
- רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר.
- רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
- הוֹאִיל וְהוּא נִשְׁחַט שֶׁלֹּא עַל פִּי מֻמְחֶה,
- אָסוּר:
- הוֹאִיל וְהוּא נִשְׁחַט שֶׁלֹּא עַל פִּי מֻמְחֶה,
- וְרָאָה אֶת הַבְּכוֹר,
- וְנִשְׁחַט עַל פִּיו,
- הֲרֵי זֶה יִקָּבֵר,
- וִישַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ.
- דָּן אֶת הַדִּין,
- זִכָּה אֶת הַחַיָּב,
- וְחִיֵּב אֶת הַזַּכַּאי,
- טִמֵּא אֶת הַטָּהוֹר,
- וְטִהֵר אֶת הַטָּמֵא,
- מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי,
- וִישַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ.
- וְאִם הָיָה מֻמְחֶה לְבֵית דִּין,
- פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם.
- מַעֲשֶׂה בְּפָרָה,
- שֶׁנִּטְּלָה הָאֵם שֶׁלָּהּ,
- וְהֶאֱכִילָהּ רַבִּי טַרְפוֹן לִכְלָבִים;
- וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים, וְהִתִּירוּהָ.
- שֶׁנִּטְּלָה הָאֵם שֶׁלָּהּ,
- אָמַר תּוֹדוֹס הָרוֹפֵא:
- אֵין פָּרָה וַחֲזִירָה יוֹצְאָה מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא,
- עַד שֶׁהֵם חוֹתְכִין אֶת הָאֵם שֶׁלָּהּ,
- בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֵּלֵד.
- אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן:
- הָלְכָה חֲמוֹרְךָ, טַרְפוֹן!
- אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא:
- רַבִּי טַרְפוֹן,
- פָּטוּר אַתָּה;
- שֶׁאַתָּה מֻמְחֶה לבֵית דִּין,
- וְכָל הַמֻּמְחֶה לְבֵית דִּין פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם:
- אֵין שׁוֹחֲטִין עַל פִּיו;
- אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה מֻמְחֶה כְּאִילָא בְּיַבְנֶה,
- שֶׁהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים
- לִהְיוֹת נוֹטֵל אַרְבָּעָה אִסָּרוֹת בְּבְהֵמָה דַּקָּה,
- וְשִׁשָּׁה בַּגַּסָּה,
- בֵּין תָּמִים, בֵּין בַּעַל מוּם:
- דִּינָיו בְּטֵלִים;
- לְהָעִיד,
- עֵדוּתָיו בְּטֵלִין.
- לְהַזּוֹת וּלְקַדֵּשׁ,
- מֵימָיו מֵי מְעָרָה,
- וְאֶפְרוֹ אֵפֶר מִקְלֶה.
- אִם הָיָה כֹּהֵן וְטִמְּאָהוּ מִתְּרוּמָתוֹ,
- מַאֲכִילוֹ וּמַשְׁקוֹ וְסָכוֹ;
- וְאִם הָיָה זָקֵן,
- מַרְכִּיבוֹ עַל הַחֲמוֹר;
- וְנוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ כְּפוֹעֵל:
- אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ בְּשַׂר צְבָאִים,
- וְלֹא עוֹרוֹת שֶׁאֵינָן עֲבוּדִין;
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- לוֹקְחִים מִמֶּנּוּ עוֹרוֹת שֶׁל נְקֵבָה.
- וְאֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ צֶמֶר מְלֻבָּן וְצוֹאִי,
- אֲבָל לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ טָווּי וּבְגָדִים:
- אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ פְּשְׁתָּן,
- וַאֲפִלּוּ סָרָק;
- אֲבָל לוֹקְחִין מִמֶּנּוּי טָווּי וְאָרִיג:
- אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ פְּשְׁתָּן,
- אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ מַיִם אוֹ מֶלַח,
- דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה;
- אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ מַיִם אוֹ מֶלַח,
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ זִקַּת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת,
- אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ:
- כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ זִקַּת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת,
- אֵינוֹ חָשׁוּד עַל הַמַּעַשְׂרוֹת;
- הֶחָשׁוּד עַל הַמַּעַשְׂרוֹת,
- אֵינוֹ חָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית.
- הֶחָשׁוּד עַל זֶה וְעַל זֶה,
- חָשׁוּד עַל הַטְּהָרוֹת;
- וְיֵשׁ שֶׁהוּא חָשׁוּד עַל הַטְּהָרוֹת,
- וְאֵינוֹ חָשׁוּד לֹא עַל זֶה וְלֹא עַל זֶה.
- זֶה הַכְּלָל:
- כָּל הֶחָשׁוּד עַל הַדָּבָר,
- לֹא דָּנוֹ וְלֹא מְעִידוֹ:
משנה בכורות, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב