משנה ביצה ג דפוסים

<< | משנה ביצה ג דפוסים | >>

משנה א עריכה

אין צדין דגים מן הביברין ביום טוב, ואין נותנין לפניהם מזונות.

אבל צדין חיה ועוף מן הביברין, ונותנין לפניהם מזונות.

רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הביברין שווין.

זה הכלל: כל המחוסר צידה אסור, ושאינו מחוסר צידה מותר.

משנה ב עריכה

מצודות חיה ועוף ודגים שעשאן מערב יום טוב, לא יטול מהן ביום טוב, אלא אם כן יודע שניצודו מערב יום טוב.

ומעשה בנכרי אחד, שהביא דגים לרבן גמליאל, ואמר: מותרין הן, אלא שאין רצוני לקבל הימנו.

משנה ג עריכה

בהמה מסוכנת לא ישחוט, אלא אם כן יש שהות ביום לאכול ממנה כזית צלי.

רבי עקיבא אומר: אפילו כזית חי מבית טביחתה.

שחטה בשדה, לא יביאנה במוט ובמוטה.

אבל מביא בידו אברים אברים.

משנה ד עריכה

בכור שנפל לבור, רבי יהודה אומר: ירד מומחה ויראה, אם יש בו מום, יעלה וישחוט, ואם לאו, לא ישחוט.

רבי שמעון אומר: כל שאין מומו ניכר מבעוד יום, אין זה מן המוכן.

משנה ה עריכה

בהמה שמתה, לא יזיזנה ממקומה.

ומעשה ושאלו את רבי טרפון עליה ועל החלה שנטמאה.

ונכנס לבית המדרש ושאל, ואמרו לו: לא יזיזם ממקומם.

משנה ו עריכה

אין נמנין על הבהמה לכתחילה ביום טוב, אבל נמנין עליה מערב יום טוב ושוחטין ומחלקין ביניהן.

רבי יהודה אומר: שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופיץ.

וחכמים אומרים: אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר.

משנה ז עריכה

אין משחיזין את הסכין ביום טוב, אבל משיאה על גבי חברתה.

לא יאמר אדם לטבח: שקול לי בדינר בשר, אבל שוחט ומחלקים ביניהן.

משנה ח עריכה

אומר אדם לחברו, מלא לי כלי זה, אבל לא במידה.

רבי יהודה אומר: אם היה כלי של מידה, לא ימלאנו.

מעשה באבא שאול בן בטנית, שהיה ממלא מידותיו מערב יום טוב ונותנן ללקוחות ביום טוב.

אבא שאול אומר: אף במועד עושה כן (מפני בירורי המידות).

וחכמים אומרים: אף בחול עושה כן, מפני מיצוי המידות.

הולך אדם אצל חנווני הרגיל אצלו, ואומר לו: תן לי ביצים ואגוזים במניין, שכן דרך בעל הבית להיות מונה בתוך ביתו.

<< | משנה ביצה ג דפוסים | >>