משנה ביצה ג רמבם

נוסח הרמב"ם

עריכה

(א) אין צדין דגים מן הביברין - ביום טוב,

ואין נותנין לפניהם - מזונות,
אבל - צדין חיה ועוף מן הביברין,
ונותנין לפניהם - מזונות.
רבן שמעון בן גמליאל אומר:
לא כל הביברין - שווין.
זה הכלל -
כל המחוסר צידה - אסור.
ושאינו מחוסר צידה - מותר.


(ב) מצודות חיה, עופות, ודגים -

שעשאם - מערב יום טוב,
לא יטול מהן - ביום טוב,
אלא אם כן יודע - שניצודו מבעוד יום.
מעשה בגוי אחד,
שהביא דגים - לרבן גמליאל,
ואמר: "מותרין הן,
אלא - שאין רצוני לקבל ממנו".


(ג) בהמה מסוכנת -

לא ישחוט,
אלא אם כן - ידוע,
שהוא יכול לאכל ממנה כזית צלי - מבעוד יום.
רבי עקיבה אומר:
אפילו כזית חי - מבית טביחתה.
שחטה בשדה -
לא יביאנה - במוט, ובמטה,
אבל מביאה בידו - איברים, איברים.


(ד) בכור - שנפל לבור,

רבי יהודה אומר:
ירד המומחה - ויראה,
אם יש בו מום - יעלה, וישחוט.
ואם לאו - לא ישחוט.
רבי שמעון אומר:
כל שאין מומו ניכר - מערב יום טוב,
אין זה - מן המוכן.


(ה) בהמה שמתה -

לא יזיזנה - ממקומה.
מעשה, כששאלו את רבי טרפון -
עליה, ועל החלה שנטמאת,
ונכנס לבית המדרש - ושאל,
ואמרו לו: "לא יזיזם - ממקומן".


(ו) אין נמנין - על הבהמה,

כתחילה - ביום טוב.
אבל, נמנין עליה - מערב יום טוב,
ושוחטים - ומחלקין ביניהם.
רבי יהודה אומר:
שוקל אדם - בשר,
כנגד הכלי, או כנגד הקופיס.
וחכמים אומרין:
אין משגיחים בכף מאזנים - כל עיקר.


(ז) אין משחיזים - את הסכין,

אבל, משיאה - על גבי חברתה.
לא יאמר אדם - לטבח:
"מכור לי בדינר - בשר".
אבל - שוחט הוא,
והן מחלקין - ביניהם.


(ח) אומר אדם - לחנווני:

"מלא לי - כלי זה",
אבל - לא במידה.
רבי יהודה אומר:
אם היה כלי של מידה - לא ימלאנו.
מעשה, בשאול בן בוטנית,
שהיה ממלא את מדותיו - מערב יום טוב,
ונותנן ללקוחות - ביום טוב.
אבא שאול אומר:
אף במועד - עושה כן.
וחכמים אומרין:
אף בחול - היה עושה כן,
מפני - מיצוי המדות.
אומר אדם לחברו:
"תן לי ביצים ואגוזים - במנין",
שכן דרך בעל הבית,
להיות מונה - בתוך ביתו.


הדף הראשי של משנה ביצה ג