משנה בבא מציעא ג ט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא מציעא · פרק ג · משנה ט | >>
המפקיד חבית אצל חבירו, ולא ייחדו לה הבעלים מקום, וטלטלה ונשברה, אם מתוך ידו נשברה, לצרכו, חייב, לצרכה, פטור.
אם משהניחה נשברה, בין לצרכו בין לצרכה פטור.
ייחדו לה הבעלים מקום, וטלטלה ונשברה, בין מתוך ידו ובין משהניחה, לצרכו, חייב, לצרכה, פטור.
משנה מנוקדת
הַמַּפְקִיד חָבִית אֵצֶל חֲבֵרוֹ,
- וְלֹא יִחֲדוּ לָהּ הַבְּעָלִים מָקוֹם,
- וְטִלְטְלָהּ וְנִשְׁבְּרָה;
- אִם מִתּוֹךְ יָדוֹ נִשְׁבְּרָה,
- לְצָרְכּוֹ, חַיָּב;
- לְצָרְכָּהּ, פָּטוּר.
- אִם מִשֶּׁהִנִּיחָהּ נִשְׁבְּרָה,
- בֵּין לְצָרְכּוֹ בֵּין לְצָרְכָּהּ, פָּטוּר.
- יִחֲדוּ לָהּ הַבְּעָלִים מָקוֹם,
- וְטִלְטְלָהּ וְנִשְׁבְּרָה,
- בֵּין מִתּוֹךְ יָדוֹ וּבֵין מִשֶּׁהִנִּיחָהּ,
- לְצָרְכּוֹ, חַיָּב;
- לְצָרְכָּהּ, פָּטוּר:
נוסח הרמב"ם
המפקיד חבית אצל חברו -
- ולא יחדו לה הבעלים מקום - וטילטלה ונשברה,
- אם מתוך ידו נשברה -
- לצורכו - חייב,
- לצורכה - פטור.
- ואם משהניחה -
- בין לצורכו, בין לצורכה - פטור.
- אם מתוך ידו נשברה -
- יחדו לה הבעלים מקום - וטילטלה ונשברה,
- בין מתוך ידו, ובין משהניחה -
- לצורכו - חייב,
- לצורכה - פטור.
- בין מתוך ידו, ובין משהניחה -
פירוש הרמב"ם
תחילת משנה זו היא לרבי ישמעאל שאומר לא בעינן דעת בעלים, וכבר נתבאר דעתו בסוף קמא, ולפיכך הוא אומר משהניחה, בין לצרכה בין לצרכו, פטור.
וסופא לרבי עקיבא שאומר דעת בעלים בעינן, וכבר קדם לך דעתו בזה לשם, ולפיכך הוא אומר משהניח לצרכו חייב, לצרכה פטור.
וכבר נודע שהלכה כרבי עקיבא, ולפיכך בשתי ההלכות לצרכו חייב לצרכה פטור, לפי שאנו צריכים דעת בעלים ואף על פי שהחזירה למקומה:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
לא יחדו לה הבעלים מקום - בבית שומר, לומר לו זוית זו השאילני:
לצרכו - להשתמש בה יט:
לצרכה - שהיתה במקום שקרובה להשתבר:
אם משהניחה - שכלה תשמישו הניחה במקום משתמר. בין שטלטלה מתחלה לצרכו, בין שטלטלה לצרכה, פטור. דאמרינן משהחזירה הרי היא ברשות הבעלים כבתחלה, ואינו עליה אלא כשומר חנם ופטור על אונסיה, ואע"פ שלא הודיע לבעלים לומר נטלתיה והחזרתיה. ורישא דמתניתין רבי ישמעאל היא, דאמר בגונב טלה מן העדר והחזירו למקומו שהוא פטור דלא בעינן דעת בעלים כ. והאי דקתני לא יחדו לה הבעלים מקום, לא מיבעיא קאמר, לא מיבעיא יחדו לה הבעלים מקום והחזירה למקומה לאחר שנשתמש בה לצרכו שהוא פטור, ואע"פ שלא הודיע לבעלים, שהרי החזירה למקום המיוחד לה, אלא אפילו לא יחדו לה הבעלים מקום, דלאו למקום מיוחד לה החזירה, פטור, הואיל והחזירה למקום משתמר, דלא בעינן דעת בעלים:
ובין משהניחה לצרכו חייב - סיפא זו אתאן לרבי עקיבא דאמר בגונב טלה מן העדר והחזירו למקומו ונאנס, לעולם הוא חייב, עד שיודיע לבעלים שגנב והחזיר כא. והכא נמי לאחר שנשתמש בה לצרכו ונעשה גזלן עליה אע"פ שהניחה במקום המשתמר, חייב. והאי דקתני בסיפא יחדו לה הבעלים מקום, לא מיבעיא קאמר, לא מיבעיא לא יחדו שהוא חייב משהניחה לאחר שנשתמש לצרכו, דהא לא הניחה במקום המיוחד לה, אלא אפילו יחדו לה מקום שחזר והניחה במקומה, חייב, דבעינן דעת בעלים. ורישא רבי ישמעאל וסיפא ר"ע. והכי מוקמינן לה בגמרא:
פירוש תוספות יום טוב
לצורכו. לשון הר"ב להשתמש בו. כגון לעלות עליה כדרך סולם ליטול גוזלות מקן גבוה [ואפ"ה] (ו)הוי גזילה למיקם ברשותיה עד דעביד השבה. דקסבר שואל שלא מדעת בעלים גזלן הוא. כדאיתא בגמרא. ועיין בסוף פרקין [דף מ"ג] דלהשתמש דהכא. היינו ונשתמש:
אם משהניחה וכו' פטור. כתב הר"ב רבי ישמעאל היא דאמר בגונב טלה מן העדר וכו' לאו בגנב מרשות בעלים דמ"ח בפרק בתרא דב"ק אומר. דהתם דוקא בבעלי חיים משום דלמודה ללכת חוץ. וצריכה שמירה יותר כדפירש הר"ב שם. והכא בחבית איירינן. אלא הכא ברועה ששומר ברשותו וגנב מרשות עצמו היא. וסבירא ליה לר' ישמעאל דלא בעינן דעת בעלים דעדיין שומר הוא עליו. וסגי בדעתיה. גמרא פרק בתרא דבבא קמא דף קי"ח:
ובין משהניחה לצרכו חייב. כתב הר"ב רבי עקיבא היא דאמר בגונב טלה וכו' חייב עד שיודיע לבעלים דכיון שנשתמש בה לצרכו כלתה לו שמירתו. שלא היו רוצין הבעלים שיהיה עוד שומר עליהן ולא הויא חזרה כלל. [רש"י]:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יט) (על הברטנורא) כגון לעלות עליה כדרך סולם ליטול גוזלות מקן גבוה ואפ"ה הוי גזילה למיקם ברשותיה עד דעביד השבה. דקסבר שואל שלא מדעת גזלן הוא. ולהשתמש היינו ונשתמש. גמרא:
(כ) (על הברטנורא) לאו היינו דמ"ח פ"י דב"ק, דהתם בבעלי חיים כו' וצריכה שמירה יותר. והכא ברועה ששומר ברשותו וגנב מרשות עצמו הוא. וס"ל לר"י דלא בעינן דעת בעלים דעדיין שומר הוא עליו. וסגי בדעתיה. גמרא.
(כא) (על הברטנורא) דכיון שנשתמש בה לצרכו כלתה לו שמירתו. שלא היו רוצין הבעלים שיהיה עוד שומר עליהן ולא הויא חזרה כלל. רש"י:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
המפקיד חבית אצל חברו ולא ייחדו וכו': ביד בפ"ז דהלכות שאלה ופקדון סימן ט' ובטור ח"מ סימן רצ"ב. וכתוב שם בספר הלבוש סעיף ו' לצרכו לחסר ממנה דבר לצרכה כגון שהיתה במקום התורפה ע"כ וע"ש עוד. ואיתה בפ"ד מיתות דף ס"ב. בסוף פי' רעז"ל ורישא ר' ישמעאל וסיפא ר' עקיבא והכי מוקמי' לה בגמרא. אמר המלקט ואמתני' אמר ר' יוחנן מאן דמתרגם מתני' דחבית אליבא דחד תנא מובילנא מאניה אבתריה לבי מסותא ואוקמה רב ששת כולה כר' ישמעאל וכגון שטלטלה להביא עליה גוזלות פי' לעלות עליה כדרך סולם ליטול גוזלות מקן גבוה ואפ"ה הויא גזלה למיקם ברשותיה עד דעביד השבה דשואל שלא מדעת גזלן הוי. וסיפא דחייב שהניחה במקום שאינו מקומה ולא הויא השבה אפילו לר' ישמעאל אי לאו דאהדרה לדוכתה אבל רישא דלא ייחדו לה הבעלים מקום כל אתר הוי דוכתה וכן ג"כ נדחקו ר' יעקב בר אבא ור' נתן בר אבא דתיקום כולה מתני' כחד תנא ובתרי טעמי ור' יוחנן מוקי לה כתנאי משום דהניחה במקומה משמע ופלוגתא דר' עקיבא ור' ישמעאל כגון הנך או כגון המפקיד חבית אצל חברו וכיוצא בו בגונב טלה מן העדר או סלע מן הכיס דר"ע ס"ל צריך דעת בעלים ור' ישמעאל ס"ל דלא בעינן דעת בעלים דוקא בשומר שגנב מרשות עצמו אבל גנב שגנב מרשות בעלים אפי' [ר' ישמעאל] מודה דצריך דעת בעלים ומשנה היא בפ' הגוזל בתרא הגונב טלה מן העדר והחזירו ומת או נגנב חייב באחריותו וכו':
תפארת ישראל
יכין
המפקיד חבית אצל חבירו ולא יחדו לה הבעלים מקום: לומר לשומר זוית זו השאילני:
וטלטלה ונשברה: באונס:
אם מתוך ידו נשברה לצרכו: שטלטלה לתשמישו, ונשתמש בה:
לצרכה: לצורך החבית שלא יפסיד:
אם משהניחה נשברה: שאחר תשמישו הניחו במקום המשתמר, ונשברה:
בין לצרכו בין לצרכה פטור: דמשהחזיר' אחר תשמישה, חזרה לרשות בעלי' כבתחילה, ואפילו לא הודיע לבעלי' שנשתמש בה והחזירה. ובבא זו ר' ישמעאל היא, דס"ל כשמחזיר הגזלן א"צ להודיע לבעלים [עי' ב"ק פ"י מ"ח] ונקט לא יחדו לה בעלים מקום לרבותא, דאף שלא החזירה למקום המיוחד לה אפ"ה פטור בנשברה אחר שהחזירה, ומכ"ש בהחזירה למקום שיחד לה:
יחדו לה הבעלים מקום וטלטלה ונשברה בין מתוך ידו ובין משהניחה לצרכו חייב לצרכה פטור: הך בבא ר"ע היא, דס"ל דגזלן שלא הודיע לבעלים שהחזירה, עדיין חייב באונסיה, ונקט רבותא איפכא, אף דהחזירה למקום המיוחד לה, אפ"ה בנשברה חייב באונסי'. וקיי"ל כר"ע [רצ"ב ו']:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת