משנה בבא מציעא ג ה

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא מציעא · פרק ג · משנה ה | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

וכן שני כלים, אחד יפה מנה ואחד יפה אלף זוז, זה אומר יפה שלי וזה אומר יפה שלי, נותן את הקטן לאחד מהן, ומתוך הגדול נותן דמי הקטן לשני, והשאר יהא מונח עד שיבוא אליהו.

אמר רבי יוסי, אם כן מה הפסיד הרמאי.

אלא הכל יהא מונח עד שיבוא אליהו.

משנה מנוקדת

וְכֵן שְׁנֵי כֵּלִים,

אֶחָד יָפֶה מָנֶה, וְאֶחָד יָפֶה אֶלֶף זוּז;
זֶה אוֹמֵר: יָפֶה שֶׁלִּי,
וְזֶה אוֹמֵר: יָפֶה שֶׁלִּי,
נוֹתֵן אֶת הַקָּטָן לְאֶחָד מֵהֶן,
וּמִתּוֹךְ הַגָּדוֹל נוֹתֵן דְּמֵי הַקָּטָן לַשֵּׁנִי,
וְהַשְּׁאָר יְהֵא מֻנָּח עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:
אִם כֵּן, מַה הִפְסִיד הָרַמַּאי?
אֶלָּא הַכֹּל יְהֵא מֻנָּח עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ:

נוסח הרמב"ם

וכן שני כלים -

אחד יפה מנה - ואחד יפה אלף זוז,
זה אומר: יפה שלי - וזה אומר: יפה שלי,
נותן את הקטן - לאחד מהם,
ומתוך הגדול - נותן דמי הקטן לשני,
והשאר יהא מונח - עד שיבוא אליהו,
אמר רבי יוסי:
אם כן מה הפסיד הרמאי?
אלא - יהא הכל מונח עד שיבוא אליהו.

פירוש הרמב"ם

ההיקש בזה כמו ההיקש במנה ומאתים, והדין אחד. ואמנם הביא זה המשל השני שלא תאמר, הואיל ובזו התביעה יפסיד בעל כלי גדול עליו לפי שהוא מפסיד הכלי עצמו ונותן לו קצת דמיו, יהיו שניהם מונחים עד שיבא אליהו כדי שיודה הרמאי מהם על האמת — קא משמע לן שאין הדבר כן אלא זהו כמו מנה ומאתים, שלא הפסיד בעל המאתים עצם ממונו אלא הפסיד קצתו.

ואין הלכה כרבי יוסי:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

וכן שני כלים - לרבנן אצטריכא ליה. ולא זו אף זו קתני, לא מיבעיא במנה ומאתים דליכא פסידא דשבירת כלי, אמרו רבנן נותן לזה מנה ולזה מנה, אלא אפילו בשני כלים דאיכא פסידא שצריך לשבר הכלי הגדול כדי לתת ממנו דמי הקטן, ולכשיבא אליהו נמצא שבעל הכלי הגדול הפסיד שנשבר הכלי שלו, וסלקא דעתך אמינא דבהא מודו רבנן לר' יוסי שהכל יהא מונח עד שיבא אליהו. קמשמע לן. והלכה כחכמים:

פירוש תוספות יום טוב

פירוש עיקר תוספות יום טוב

'.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ומתוך הגדול:    כלומר ימכרו אותו ונותן ממנו דמי הקטן לשני ולא חיישינן לפסידא דבעל הכלי שמפסיד שאינו חוזר לו בעינו ורש"י ז"ל לא פירש כן נמקי יוסף. וז"ל רש"י ז"ל מתוך הגדול ישברנו. ולשון הגמרא וצריכא דאי אשמועי' הך קמייתא בההיא קאמרי רבנן משום דליכא פסידא אבל בהא דאיכא פסידא דגדול אימא מודו ליה לר' יוסי ואי אתמר בהא בהא קאמר ר' יוסי אבל בהך אימא מודי להו לרבנן צריכא ופרכינן והא טעמא דר' יוסי משום הפסד הרמאי הוא וכיון דטעמא בהכי הוא מה לי כלי מה לי מעות והיכי תיסק אדעתין למימר דבמעות מודה להו לרבנן ואמאי איצטריך למתני' ומשני אלא תרוייהו לרבנן איצטריך ולא זו אף זו קתני וכדפי' רעז"ל:

תפארת ישראל

יכין

והשאר יהא מונח עד שיבא אליהו:    קתני ק' ור' לרבותא דר' יוסי, דאע"ג דאין הפסד בחלוקה, אפ"ה הכל יהא מונח, וקתני כלים לרבות' דרבנן דאף שכשימכרו או ישברו הכלי הגדול אפשר שיפסיד עי"ז בעל הכלי הגדול, ושמא יתברר אח"כ ששלו הייתה, אפ"ה ל"א יהא מונח.

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים


בבלי לז א  שולחן ערוך חושן משפט ש י