משנה אהלות יח י
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת אהלות · פרק יח · משנה י | >>
עשרה מקומות אין בהן משום מדור גוים:
אהלי הערביים, והסוכות, והצריפין, והבורגנין, והאלקטיות, ובית שער, ואוירה של חצר, והמרחץ, ומקום החצים, ומקום הלגיונות.
עשרה מקומות אין בהם משום מדור גוים -
- אוהלי הערביים, והסוכות,
- והצריפין, והבורגנין, והאלקטיות,
- ובית שער, ואווירה של חצר, והמרחץ,
- ומקום החיצים, ומקום הלגיונות.
צריפין - מין ממיני האוהלים מיוחסים אל תמונתו והוא מחודד ואין לו גג כזה:
ונקרא בלשון הדבר שהוא נעשה ממנו והוא ממין תקרא "צריפא", ובתלמוד "צריפא דאורבני".
בורגנים - שובכים, והוא עשוי להצניע בו פירות והדומה להן.
ואלקטיות - גג בלתי כתלים עומד על עמודים, יכנס בו הרוח מכל צד, ויעמדו בו בקיץ, ושם הקיץ "קייטא".
ומקום החצים - המקומות אשר יעשו בו חיצים וכלי מלחמה.
ולגיונות - מרוצות הפרשים.
לפי שאלו המקומות אין בהן ישוב תמיד ולא יקברו בו, ואמנם יעמדו בו בזמן מן הזמנים מעט, ולזה לא גזרו עליהן ולא הצריכוהו בדיקה אלא הן בחזקתן:
אהלי הערביים. אינן קבועי' במקום א' ואהלי עראי בעלמא הם [שנוסעים] וחוני' ממקום למקום ולא רצו להחזיק טומאה ועוד דבסתמא לא קיימי בחד דוכתא מ' יום ועוד דמשום דלא קביעי לא קברי ביה:
סוכות. של שומרי פירו':
צריפין. דירה של צער היא כדאמרי' בפ' כיצד מעברין (דף נה:) דיושבי צריפים חייהם אינם חיים ולא קביעי:
בורגגים. סוכות עשויין בשדה להכניס בהן פירות מפני הגשמים:
אלקטיות. בתים עשויין מחוץ לעיר להתקרר בהן בקיץ:
מקום החצים. מקום מיוחד להניח בו חצים לשמור:
ומקום הלגיונות. שחונין בו חיילות של מלך:
תניא בתוספתא [פי"ח] האוריאות והאוצרות והמרחץ ובית המים ובית שער ואויר החצר המרגנין והבורגנין והסוכות והמשיכות והצריפין והאהלין אין בהן משום מדור העובדי כוכבים:
תניא (צ"ל בתוספתא) הקסטראות והלגיונות רבי מטמא וחכמים מטהרים בית החיצון ובית הזינות ר' יהודה מטמא ורבי יוסי מטהר בית שער ואויר החצר בזמן שהן מעורבים במדור העובדי כוכבים טמאים משום מדור העובדי כוכבים אין מעורבים במדור העובדי כוכבים אין טמאין משום מדור העובדי כוכבים. והאיסטוונית אע"פ שמעורבות במדור העובדי כוכבים אין בהן משום מדור העובדי כוכבים. פי' בית החיצון ובית הזינות מקום שמניחין חצים וכלי זיין:
אהלי ערביים - אינן קבועים במקום אחד, ומשום דלא קביעי לא קברי ביה כח. אי נמי, לפי שנוסעים וחונים ממקום למקום לא רצו להחזיק טומאה:
והסוכות - של שומרי פירות:
והצריפים - מדורות שאין להם גג, אלא הדפנות נוגעות בראשיהן זו לזו. ודירות של צער הן ולא קביעי:
בורגנין - סוכות עשויות בשדה להכניס בהן פירות מפני הגשמים:
אלקטיות - גג עומד על ארבעה עמודים להתקרר בו בקיץ שהרוח מנשבת בי מכל צדדיו. ולשון אלקטיות, בתי הקיץ, תרגום קיץ. קייטא:
מקום החצים - מקום שבני העיר מניחין בו חצים לשמור לעת מלחמה:
מקום לגיונות - שחונים בו חיילות של מלך:
אהלי הערביים. פי' הר"ב אינם קבועים כו'. ומשום דלא קביעי לא קברי בה. וכ"כ הר"ש. ונראה לפי שדרכם להסתיר קבורת הנפלים לבל יודע לאיש שזנתה אשה עמו. והרמב"ם בפירושו כתב הטעם על כל אלו המקומות. לפי שאין בהם ישוב [תמיד] ולא יקברו בו. ואמנם יעמדו בו בזמן מן הזמנים מעט. ולזה לא גזרו עליהן. ולא הצריכוהו בדיקה אלא הן בחזקתן. ע"כ. וז"ל בחיבורו [שם הלכה י'] לפי שאין דירתן קבועה. לא גזרו עליהן טומאה:
סליקא לה מסכת אהלות
(כח) (על הברטנורא) ונראה, לפי שדרכם להסתיר הקבר לבל יוודע לאיש שזנתה אשה עמו. ועתוי"ט:
אהלי הערביים. צ"ע מה הפרש בין הני תרי לישני שכתב ר"ע ז"ל והם בפי' ר"ש ז"ל אלא שר"ע ז"ל העתיק האחרון ראשון ועוד כ' הר"ש ז"ל טעם אחר שלישי באמצעיתם וז"ל ועוד דמסתמא לא קיימי בחד דוכתא מ' יום ע"כ:
והסוכות והצריפים והבורגנים. פי' הרא"ש ז"ל סוכות לשומרי פירות מחוברים ובורגנין סוכות לשומרי פירות תלושין ע"כ:
ומקום החצים. לשון הרמב"ם ז"ל שם ומקום שעושין בו החצים וכלי המלחמה ע"כ. וכן פי' ג"כ כאן בפי' המשנה: #סליק פרקא וסליקא לה מס' אהלות. ובעה"י החונן דעה לטפשים ולטועים. גם חן ליודעים. נתחיל מס' נגעים:
יכין
עשרה מקומות אין בהן משום מדור עובדי כוכבי': דמדאין להן מדור קבוע. להכי אפי' שהה שם מ' יום אינו קובר נפלו באהלו. דירא שמא יודעו להבא אחריו לדור באהלו שזנתה אשה עמו:
והסוכות: העשויין לשומרי פירות. וגם בהנך אית בהו טעם הנ"ל שלא יקברו שם. מדלא קביעי להו:
והצריפין: הוא ג"כ כסוכה. רק שדפנותיהן נוגעות בראשיהן יחד. ואין להן תקרה. וג"כ לא קביעי למדור רק ללון שם עוברי דרך:
והבורגנין: סוכות להכניס לשם הפירות שאצרו בקיץ מהשדה וג"כ לא קביעי:
והאלקטיות: גג שנתמך על ד' עמודים בד' הזויות. כדי לישב תחתיו בקיץ באויר דאע"ג דקביעי. אפ"ה מדפתוח מכל הצדדים. נראין כל מעשיו שם. ואין קוברין שם:
ובית שער: הוא כעין חדר קטן שעושין לפני שער החצר מבחוץ. ששם יושב שומר החצר. שלא יכנוס לשם שום אדם שלא ברשות. ומדגם הוא פתוח לרחבו לרה"ר במלואו חושש שיראו בני רה"ר כשיקבור שם:
ומקום החצים: חדר ששומרים שם חצים למלחמה:
ומקום הלגיונות: הוא מקום שלנין שם חיל המלך בדרך. וכל הנך מצויין בהן הרבה בני אדם יחד. והו"ל כשאר מקומות פרהסיא הנ"ל שאין קוברין שם. והא דלא כלל בהדי הנך גם אצטוונית ועיר שחרבה ולהוי י"א לת"ק וי"ב לרשב"ג. י"ל דהנך כולהו טעמא חדא אית בהו דלא היה שם טומאה מעולם. דאין קוברין שם. משא"כ אינך ב'. א"ג הנך כולה י' מדור נינהו. ואפ"ה אין חוששין שם לטומאה. אבל אינך תרתי. אינן מדור כלל. דאפי' אצטבא הוא רק מושב לפני הבית. ואמר מהו' משה טארנער נ"י. דכמו מסכת כלים נכנס בטומאה ויצא בטהרה. כ"כ אהלות שמדברת מטומאת מת ומאהליו הטמאים פתח בטומאה ומסיימת בטהרה. דהיינו באהלים הטהורים ובח"י פרקים. ע"ש חי חי הוא יודוך:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת