משנה אהלות יח רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) כיצד בוצרין בית הפרס?

מזין על האדם ועל הכלים, ושונין,

ובוצרין, ומוציאין חוץ לבית הפרס,

ואחרים מקבלין מהן, ומוליכין לגת.

ואם נגעו אלו באלו - טמאין,

כדברי בית הלל.

בית שמאי אומרין:

אוחז את המגל בסיב,

או בוצר בצור,

ונותן לתוך כפישה, ומוליך לגת.

אמר רבי יוסי: במה דברים אמורים?

בכרם הנעשה בית הפרס,

אבל הנוטע בית הפרס - ימכור לשוק.

(ב) שלשה בית פרסות הן -

החורש את הקבר -

ניטעת כל נטע,

ואינה נזרעת כל זרע - חוץ מזרע הנקצר.

אם עקרו -

צובר את גורנו לתוכו,

וכוברו בשתי כברות - דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרין:

תבואה - בשתי כברות,

וקטניות - בשלש כברות.

ושורף את הקש, ואת העצה.

ומטמא - במגע ובמשא,

ואינו מטמא - באוהל.

(ג) שדה שאבד קבר בתוכה -

נזרעת כל זרע,

ואינה ניטעת כל נטע,

ואין מקיימין בה אילנות,

חוץ מאילן סרק - שאינו עושה פירות.

ומטמא - במגע ובמשא, ובאוהל.

(ד) שדה בוכים -

לא נטעת,

ולא נזרעת,

ועפרה טהור,

ועושין ממנה תנורין לקודש.

ומודים בית שמאי ובית הלל -

שבודקין - לעושה פסח,

ואין בודקין - לתרומה.

ולנזיר -

בית שמאי אומרין: בודקין.

ובית הלל אומרין: אין בודקין.

כיצד היה בודק?

מביא את העפר שהוא יכול להסיטו,

ונותן לתוך כברה שנקביה דקין, וממהה -

אם נמצא עצם כשעורה - טמא.

(ה) כיצד מטהרין בית הפרס?

נוטל ממנו שלשה טפחים,

או נותן על גביו שלשה טפחים.

אם נטל מחציו אחד שלשה טפחים,

ונתן על גבי חציו אחר שלשה טפחים - טהור.

רבי שמעון אומר:

אפילו נטל ממנו טפח ומחצה,

ונתן עליו טפח ומחצה ממקום אחר - טהור.

הרוצף בית הפרס באבנים, שאינו יכול להסיטן - טהור.

רבי שמעון אומר: אף העוזק בית הפרס - טהור.

(ו) המהלך בבית הפרס -

על אבנים שאינו יכול להסיטן,

על האדם ועל הבהמה שכוחן יפה - טהור.

על אבנים שהוא יכול להסיטן,

על האדם ועל הבהמה שכוחן רע - טמא.

המהלך בארץ העמים -

בהרים ובסלעים - טמא,

בים ובשונית - טהור.

איזו היא השונית?

כל מקום שהים עולה בזעפו.

(ז) הקונה שדה בסוריה סמוכה לארץ ישראל -

אם יכול להיכנס לה בטהרה - טהורה,

וחייבת במעשרות ובשביעית.

ואם אינו יכול להיכנס לה בטהרה - טמאה,

וחייבת במעשרות ובשביעית.

מדורות הגוים - טמאין.

כמה ישהה בתוכן, ויהא צריך בדיקה?

ארבעים יום,

אף על פי שאין עימו אשה.

ואם היה עבד או אשה משמרין אותו - אינו צריך בדיקה.

(ח) את מה הן בודקין?

את הביבין העמוקין,

ואת המים הסרוחין.

בית שמאי אומרין: אף האשפתות, ועפר התוחח.

כל מקום שהחזיר והחולדה יכולין להוליכו - אינו צריך בדיקה.

(ט) [ח] *הערה 1: האסטוניות - אין בהן משום מדור גוים.

רבן שמעון בן גמליאל אומר:

עיר גוים שחרבה - אין בה משום מדור גוים.

מזרח קסרין, ומערב קטרין - קברות.

ומזרח עכו היה ספק - וטיהרוהו חכמים.

רבי ובית דינו נמנו על קיני - וטיהרוה.

(י) [ט] עשרה מקומות אין בהם משום מדור גוים -

אוהלי הערביים, והסוכות,

והצריפין, והבורגנין, והאלקטיות,

ובית שער, ואווירה של חצר, והמרחץ,

ומקום החיצים, ומקום הלגיונות.

הערות

• הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה אהלות יח

משנה אהלות, פרק י"ח:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב