משנה אבות ה כב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת אבות · פרק ה · משנה כב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

בן בג בגעג אומר, הפך בה והפך בהעה, דכולה בה.

ובה תחזיעו, וסיב ובלה בה, ומינה לא תזוע, שאין לך מדה טובה הימנהעז.

משנה מנוקדת

בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר, הֲפָךְ בָּהּ וַהֲפָךְ בָּהּ, דְּכֹלָּא בָהּ. ובָהּ תֶּחֱזֵי, וְסִיב וּבְלֵה בַהּ, וּמִנַּהּ לָא תְזוּעַ, שֶׁאֵין לְךָ מִדָּה טוֹבָה הֵימֶנָּה.

נוסח הרמב"ם

בן בגבג אומר: הפוך בה והפך בה והגי בה, דכלא בה. ובה תחזי, סיב ובלי בה, ומינה לא תזוז, שאין לך מידה טובה יותר ממנה.

פירוש הרמב"ם

אמרו על התורה שיהפוך בה ויהגה בה מפני שהכל בה: ואמר ובה תחזי ר"ל האמת פירש ותראה האמת בעין השכל כתרגום וירא וחזא: ואח"כ אמר וסיב ובלה בה כלומר התעסק בה עד עת הזקנה גם אז לא תסור ממנה לזולתה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

הפוך בה והפוך בה - בתורה עד:

דכולה בה - שהכל תמצא בה:

וסיב ובלה בה - גם עד זקנה ושיבה לא תעזבנה: ומינה לא תזוע שלא תאמר למדתי חכמת ישראל אלך ואלמוד חכמת יונית, שאין מותר ללמוד חכמת יונית אלא במקום שאסור להרהר בדברי תורה, כגון בבית המרחץ או בבית הכסא. ששאלו את ר' יהושע מהו ללמד אדם את בנו חכמת יונית, אמר להם ילמדנו בשעה שאינו לא יום ולא לילה, דהא כתיב והגית בו יומם ולילה:

פירוש תוספות יום טוב

בן בג בג - יש לפרש שלא האריך ימים. וכן בן הא הא דלקמן. וכמו שפירש הר"ב בבן זומא ובן עזאי, דריש פרק ד'. אבל במדרש שמואל שהרשב"ם כתב ששמע מדודו הר"י בן הרא"ש שגרים היו, ולהסתירם מן המלשינים נקראו כך, והם בני אברהם ושרה שנתוספו הה"א על שמותם, והם היו תחלה לגרים, ולפיכך נקראו כל הגרים בניהם. בג בג גימטריא ה' ה'. ושניהם אחד, אלא שבג בג יותר נסתר ונעלם, וקראום זה משונה מזה כדי להכיר ולידע בין זה לזה. ע"כ:

הפוך בה והפוך בה וכו פי' הר"ב בתורה - וכתב במדרש שמואל בשם רבינו אפרים שלפי שדברי תורה הן צורך גדול לבני אדם. היה אומר בלשון ארמי. שהיו הכל מכירין בו כשעלו מבבל וכן שנינו לעיל דלא יליף וכו'. ע"כ. ובדרך חיים כתב שהיו גרים ולשונם לשון ארמי. עוד כתב לפי שהתורה לא נתנה למלאכים. ולא שייך לגבייהו שכר מצות אמרו בלשון ארמי לשון שאין מלאכי השרת מכירין בו:

והפוך בה - כפל לשון לחזק ולהורות על התמידות והפלגה. וענין ההפוך עצמה הוא חזרת הלמוד:

ובה תחזי - ר"ל האמת. פירוש ותראה האמת בעין השכל. כתרגום וירא וחזא. הרמב"ם. ורש"י גורס ובה תהוי. פירוש תדיר תדיר:

ומינה לא תזוע - פירש הר"ב שלא תאמר וכו' שאין מותר ללמוד חכמת יונית. עין בריש פרק חלק. בפירוש בספרים חיצונים. ויש גורסים לא תזוז:

שאין לך מדה טובה הימנה - שלא תאמר שבלמוד חכמת יונית בהכרח אלמד מהם מדיניות והנהגה ומדות טובות. להכי קאמר שאין לך מדה טובה הימנה. כי כל המדות טובות ערוכות בכל ושמורות בה. ועוד יש לפרש דתנא דידן מהדר אכולהו מוסרי החכמים וקאמר שאין בכל המדות טובות שיעצוך שתקנה ותשתלם בהן כמדה הזאת שיעצתיך שזאת היא עולה על גביהן. מד"ש:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(עג) (על המשנה) בן בג בג. יש לפרש שלא האריך ימים. וכן בן הא הא. והרשב"ם פירש שגרים היו. והם בני אברהם ושרה שנתוספו ה' על שמותם וכל הגרים בניהם נקראו. ובג גימטריא ה'. וקראם זה משונה מזה כדי להכיר בין זה לזה. מד"ש:

(עד) (על הברטנורא) ולפי שד"ת הן צורך גדול לבני אדם. היה אומר בלשון ארמי שהיו הכל מכירין בו כשעלו מבבל. מר"ש. ועתוי"ט:

(עה) (על המשנה) והפוך. כפל לשון לחזק ולהורות על התמידות וההפלגה. וענין ההפוך עצמה הוא חזרת הלמוד:

(עו) (על המשנה) תחזי. ר"ל האמת. פירוש, ותראה האמת בעין השכל. כתרגום וירא, וחזא. ועתוי"ט:

(עז) (על המשנה) טובה הימנה. שלא תאמר שבלמוד חכמת יונית בהכרח אלמד מהם מדיניות והנהגה ומדות טובות, להכי קאמר שאין לך מדה טובה הימנה, כי כל המדות טובות ערוכות בכל ושמורות בה. מד"ש:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

בן בג בג:    נראה שהוא יוחנן בן בג בג הנזכר בפ"ק בקדושין דף יו"ד וכן נראה מהקדמת הרמב"ם לסדר זרעים ובבבא קמא דף כ"ז לא מדכר יוחנן:

תפארת ישראל

יכין

בן בג בג אומר:    הוא יוחנן בן בג בג הנזכר בש"ס [קידושין ד"י ע"ב]:

והפוך בה:    הוא לשון עסק, כמו הפוך בעיסקא טב מנה [יבמות דס"ג א']. ור"ל עסוק בה ושוב עסוק בה. ועל בן תימא קאי, דאמר בן ה' למקרא וכו', בן ט"ו לתלמוד. ומט"ו ואילך לא הזכיר דבר מהתורה. על כרחך משום שמשנשא אשה, טרוד הוא בפרנסתו עד שיגדלו בניו, ואז צריך ג"כ לתמכם בעצתו, ואח"כ הוא כבר זקן ואין כח בו להתמיד בתורה כבילדותו. ועל זה אמר בן בג בג, הן אמת שכך הוא דרך העולם, שמשנשאו אשה עושין עסק התורה טפל לעסק פרנסתן וכדאמרינן [קידושין כ"ט ב'] רחיים בצוארו ויעסוק בתורה. אבל איעצך ויהי אלהים עמך, הפוך בה בכ' שנים ראשונים שלך, כשלא הועמסת עדיין בעול אשה וילדיה. והפוך בה גם בכ' שנים שניים שלך, ולא תחוש לאיבוד פרנסתך ע"י התמדת למודך, דהרי כולה בה, דכל חמודות עה"ז ועה"ב תשיגם על ידה, כשתתכוון בלימודך לש"ש, כמ"ש אורך ימים בימינה, בשמאלה עושר וכבוד:

ובה תחזי:    זה אמר נגד הכ' שנים השלישיים, דהיינו ממ' עד ס'. שתשמש אז בכח בינתך, לבחור זיווג לבניך ובנותיך, וליעץ להם אופן פרנסתן. אומר לך בהתחזי [כמו ואחזה אנכי אשית לבי, משלי כ"ד ל"ב], ר"ל השתמש אז בכח בינתך ועצתך במראה לבך לתורה ולתעודה, להבין דברי חכמים וחידותם:

וסיב ובלה בה:    זה אומר נגד הכ' שנים הרביעיים, דהיינו מס' עד פ'. שנחלש כח גופך, השמר לך מלהתרפות עי"ז מתורת ה'. סיב, ר"ל תזקין בעסק שלה כשתגיע לבן שבעים לשיבה ובלהבה [הוא גם כן לשון זקנה שגדולה ביותר, כמו אחרי בלותי היתה לי עדנה], דהיינו בהגיעך לשמונים ימי התאספות והבלייה, גם אז בשעשוע התורה תבלה חייך [וכן כתוב, בלותי בשמן רענן, ר"ל בימי שיבתי הגדולים שמתבלה בהן הגוף, אהיה כשמן רענן, דעוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו]:

ומינה לא תזוע:    זה אמר נגד הזמן שמשמונים עד מאה ולמעלה שהולכין לעה"ב עד אין סוף. אומר לך מנה לא תזוע, לא תמוש מלהגות בה, דגם בעה"ב צדיקים עוסקים בתורה הכתובה באש שחורה ע"ג אש לבנה. וכדאמרינן [מ"ק כ"ט א'] צדיקים אין להן מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב שנאמר ילכו מחיל אל חיל:

שאין לך מדה טובה הימנה:    שאין לך שום דבר בעולם למדוד כל שום טובה בעה"ז ובעה"ב, כמו התורה, שהעוסק בה לשמה באמת, כל הטובות וההצלחות שבעולם נועדות לו. או נ"ל דר"ל דלהכי אמרתי לך ומנה לא תזוע לנצח, דהיינו אף בעוה"ב. משום דממנה ואצלה אין מדה טובה, דארוכה מארץ מדה [איוב י"א פ"ט].

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים

מגן אבות (רשב"ץ)


פירוש מגן אבות (רשב"ץ)