משנה אבות ג יב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת אבות · פרק ג · משנה יב | >>
רבי ישמעאל אומר, הוי קל לראש ונוח לתשחורת, והוי מקבל את כל האדם בשמחהלח.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:
- הֱוֵי קַל לָרֹאשׁ,
- וְנוֹחַ לַתִּשְׁחֹרֶת,
- וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּשִׂמְחָה.
רבי ישמעאל אומר:
- הוי קל לראש,
- ונוח לתשחורת,
- והוי מקביל את כל האדם - בשמחה.
קל לראש - קלות, ידוע. ונוח - הוא הישוב וההנחה.
ואמר בזאת הצוואה, כשתעמוד לפני אדם גדול המעלה שים עצמך לנגדו קל, ושמש אותו ועמוד לפניו כאשר ירצה ואל תוקיר נפשך לו. וכשתהיה עם שחור השער רוצה לומר עם צעיר השנים לא תעשה כן, אבל תוקיר נפשך עמו ואל תשחק ואל תתגעגע עמו.
אחר כך אמר, לא תחשוב שמה שהזהרתיך מהתגעגע עם צעיר השנים יחייב שתקבל אותו בזעם ובפנים זועפים, לא כן הכוונה, אבל צריך שתקבל כל אדם קטן וגדול בן חורין ועבד כל איש ממין האדם בשמחה, וזה יותר ממה שאמר שמאי בסבר פנים יפות.
*הערה 2: :
הוי קל לראש - לפני אדם גדול זקן ויושב בראש בישיבה, הוי קל לעבוד עבודתו ולשמש לפניו:
ונוח - לתשחורת. לאדם בחור ששערותיו שחורות אינך צריך להקל עצמך כל כך, אלא תעמוד לפניו בנחת ובישוב:
והוי מקבל וכו' - נגד כל אדם בין ראש בין תשחורת תעמוד בשמחה. מקבל, כמו מקביל. מתורגם נגד, קבל. פירוש אחר, הוי קל לראש, בראשיתך כשאתה בחור הוי קל לעשות רצון בוראך, ובזקנותך כשהושחרו פניך מפני הזקנה תהא נוח לו:
לתשחורת. לשון הר"ב לאדם בחור ששערותיו שחורות וכדתנן במשנה ח' פרק ג' דנדרים הנודר משחורי הראש והתם תנן דנשים וקטנים אינם במשמע שלא נקרא שחורי הראש אלא אנשים אבל קרחים ובעלי שיבות בכלל ואפשר דנדרים שאני דהולכין בהם אחר לשון בני אדם אבל בכאן בלשון חכמים שבמשנה אין המכוון אלא לבחור דאילו שאינו בחור הרי הוא בכלל לראש ואין לנו אלא ב' קצוות. או הראש ובכללו כל איש בעל מעלה או התשחורת ובכללו כל איש שאין לו מעלה.
והוי מקבל את כל האדם בשמחה. פירש הר"ב תעמוד בשמחה. מקבל כמו מקביל וכו' וז"ל המעתיק לפי' הרמב"ם נ"ל שמפרש מלת מקבל מהקבלת פנים וכאילו הוא מקביל הנגזר מן מקבילות הלולאות (שמות כ"ו) אשר הוא מן הארמית. תרגום נגד או נכח. וכן אומר בזה הענין בערבי כל פגישה והקבלה אומר פגשני פלוני בשמחה או בזעף ובלשון ההוא פי' הרב) מקבל הנה. ודעהו. עכ"ל. ולא ידעתי למה לא פירשו כן אדלעיל פ"ק משנה ט"ו. והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות:
בשמחה. וזה יותר ממה שאמר שמאי בסבר פנים יפות. הרמב"ם.
(לח) (על המשנה) בשמחה. וזה יותר ממה שאמר שמאי בסבר פנים יפות. הר"מ:
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יכין
רבי ישמעאל אומר הוי קל לראש: הנה האדם אפשר שיפגש עם אדם אחר שלמעלה ממדריגתו. או עם מי שלמטה ממדריגתו. או עם השוה למדריגתו. ועם כולם צריך שיחזיק שלום אם ירצה להשיג ההצלחה היותר גדולה שבעולם, דהיינו להיות אהוב לכל. לכן הזהירנו התנא, אם נפגשת עם אדם שהוא לך לראש וגדול ממך, אל תחשוב א"ע כגדול נגדו, רק החשיב א"ע כאבק קל נגדו, ותכניע את עצמך לפניו ויאהבך כבן:
ונוח לתשחורת: ר"ל ואם נפגעת עם מי שלמטה ממך, אפילו הוא כל כך תחתוך שצריך ליתן לך תשחורת, היינו מס, אפ"ה לא תרגיש לו שאתה אדונו, אלא הוה נוח ועניו נגדו, ויאהבך כאב:
והוי מקבל את כל האדם בשמחה: ואם עם השוה לך נפגשת, הוה מקבלו בכבוד ובשמחה, למען יאהבך כאח:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
הפירוש רבי ישמעאל זה הוא חבירו של רבי עקיבא שהרי בפרק שביעי ממסכת מקואות אמר רבי עקיבא עליו היה רבי ישמעאל דן כנגדי והוא שחיבר מכילתא בספר ואלה שמות ועליו אמר בן עזאי בפרק בהמה המקשה חבל עליך בן עזאי שלא שמשת את רבי ישמעאל ואינו ר' ישמעאל בן אלישע כהן הגדול מהרוגי מלכות שאמרו עליו בפרק הרואה שהרואה אותו בחלום ידאג מן הפורענות וגם זה רבי ישמעאל היה כהן כמו שאמרו בפרק אלו טרפות שהוא כהנא מסייע כהני ורבי יהושע שהיה רבו של רבי עקיבא היה אומר לו ישמעאל אחי בפרק אין מעמידין ובתוספתא של מסכת פרה ובמדרש חזית ושם אמרו כי היה קטן ולפיכך לא גילה לו רבי יהושע טעם למה נאסרה גבינה של עכו"ם ובפרק שלישי משבועות אמרו ששימש רבי נחוניה בן הקנה. ולשון רבינו משה ז"ל הוא כשתעמוד לפני אדס גדול המעלה שים עצמך לנגדו קל ושימש אותו ואל תוקיר עצמך לו וכשתהיה עם שחור השער ר"ל צעיר השנים לא תעשה כן אלא הוקיר עצמך עמו וזהו לשון נוח שהוא לשון ישוב והנחה ואל תשחק ואל תגעגע עמו ואחר כן אמר אל תחשוב כי מה שהזהרתיך מהתגעגע עם צעיר השנים חייב שתקבל אותו בזעם ובפנים זעופות לא כן הכוונה אבל צריך שתקבל כל אדם קטון או גדול בן חורין או עבד כל איש בשמחה וזה יותר ממה שהזהיר עליו שמאי בסבר פנים יפות עכ"ל ז"ל ודומה זה למה שאמר שלמה אל תתהדר לפני מלך. ופירוש תשחורת מענין הילדות והשחרות. וכיוצא בזה פירש רבינו שלמה ז"ל אלא שפירש תשחורת נזכר מלשון חכמים ז"ל הדבק לשחוור וישתחוון לך מלשון תרגום לא חמור אחד מהם נשאתי לא שחרית וכן פירש רבינו יונה ז"לה"ה ואומר כי אע"פי שיש לו רשות וממשלה מהמלך על יקל עצמו אליו כמו למלך וגם לא יתנשא לפניו שהרי ממשלה יש לו אבל יהיה נוח עמו במדה בינונית בין הקלות וההתנשאות. ורבינו שלמה ז"ל פירש בה לשון אחר הוי קל לראש כשתהיה בחור הוי קל כנגד היוצר וגם בזקנותך תהא נוח לו ופירש תשחורת לשון זקנה כמו הילדות והשחרות הבל וכתב כי באגדה שנינו בן תשחורת הוה ליה לר' עקיבא. ופי' רבינו משה יותר נכון. וכבר פירשנו והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות שאינו מענין זה אלא מענין הכנסת אורחים:
הוי קל לראש וכו'. המאמר הזה נסמך אחר מאמר ר"א המודעי, כי ר' ישמעאל היה מיד אחר ר"א המודעי, וכן ר"ע שנזכר אחריו חבירו של ר"י הנזכר כאן ולכך נזכרו זה אחר זה. וכבר אמרנו כי העיקר שנזכרו לפי מה שהיו זה אחר זה, כי המסכתא הזאת נקראת מס' אבות ויש להזכיר דבריהם כפי מה שהיו האבות זה אחר זה ולמדו מוסר לעולם. ומפני זה התחיל המסכתא משה קבל תורה מסיני ומסרה זכר סדר שלהם זה אחר זה כמו שפרשנו למעלה, ולכך זכר בכל מקום החכמים כפי המשך הדורות זה אחר זה. ויש לפרש כי נסמכו המאמרים בעצמם כי זה המאמר הוי קל לראש וכו' בא להודיע כי יהיה הנהגת האדם שיהיה רוח הבריות נוחה הימנו כמו שיתבאר, וסמך זה אל מאמר שלמעלה כל שרוח הבריות נוחה הימנו כי אליו הוא שייך, רק שלא סמך אותו למעלה, כי מאמר של כל שרוח הבריות נוחה הימנו הובא אגב גררא של כל שיראת חטאו קודמת כדלעיל ששניהם באו לבאר הדברים שהם תלוים זה בזה ואין זה בלא זה, ומאמר כל שיראת חטאו קודמת וכו' הובא אגב גררא שמדבר לפני זה בהסרת התורה מן האדם כמו שהתבאר למעלה והוא עיקר המאמר הזה, ולכך סמך קודם דברי ר' דוסא שמדבר במי שפונה אל דברים שאין בהם ממש ומסלק עצמו מן התורה, ואח"כ דברי ר' אלעזר המודעי שהם מאמרים דומים. כי שניהם מדברים בענין אחד, רק שרבי דוסא בן הורכנוס מדבר ממי שנמשך אחר ענינים הגופנים ביותר והם מוציאים אותו מן העולם, ור"א המודעי מדבר ממי שמרחיק הדברים הקדושים האלקיים ובזה נאבד מן העולם הבא הכל כמו שבארנו, ועתה חוזר לדבריו הראשונים להיות הנהגת האדם שיהיה רוח הבריות נוחה הימנו. ונראה לומר גם כן כי בשביל שזכר לפני זה והמלבין פני חבירו אין לו חלק לעולם הבא, אמר כי ההפך יש לאדם לנהוג כי יהיה נוהג כבוד בכל אחד כפי מדריגתו שיהיה קל לראש ונוח לתשחורת ויהיה מקבל כל אדם בשמחה ודבר זה כבוד לחבירו כאשר מקבל אותו כך:
ויש לדעת כי ההנהגה שצריך אל האדם שיהיה הנהגתו ישרה וטובה עם הבריות נחלקת לג' חלקים. החלק האחד איך יהיה הנהגתו עם גדולי המעלה ממנו וזהו הנהגה א', החלק הב' איך יהיה הנהגתו עם בני אדם שהם קטנים ממנו, החלק הג' איך תהיה הנהגתו עם חביריו שהם בני גילו ודוגמתו והם כיוצא בו. ולכך אמר שצריך שיהיה קל לראש להיות נשמע לכל דבריו ולכל צוויו שלו יהיה קל, וזהו ההנהגה שהיא עם בני אדם שהם גדולים וחשובים ממנו, ותיכף שיאמר ויצוה דבר יהיה נשמע לו. וכנגד ההנהגה השני הם בני אדם שהם קטנים ממנו, אמר ונוח לתשחורת ופירוש התשחורת הם בני אדם שחורי ראש כמו הילדות והשחרות הבל (קהלת, יא), רצה לומר ילדות האדם כי בילדותו הוא שחור בראשו, ודבר זה תמצא בתלמוד הרבה מאוד וכן פירש הרמב"ם ז"ל לשון תשחורת, ואמר שיהיה נוח להם ולא ידבר עמהם בגבהות רק בנוח, ואם ישאל אחד משחורי ראש ממנו דבר יהיה נוח לו ולא יהיה קשה לו. וכנגד בני אדם שהם כיוצא בו ובני גילו, אמר והוי מקבל כל אדם בשמחה שינהג כבוד בכל אדם ובזה הוא יוצא ידי כל הבריות, הן בריות שהם גדולים וחשובים הימנו, הן בריות שהם קטנים הימנו, הן בריות שהם בערכו ודוגמתו. אמנם יותר נראה פירוש הערוך ופירוש רש"י ז"ל, שפירשו תשחורת מלשון הדבק לשחוור וישתחוו לך וכדאיתא בפרק חזקת הבתים (בבא בתרא דף מז.) הוי ממטי ליה לדידיה ולסהדי לשחרין שהוא מלשון מושל ושררה. ופירוש דבר זה שר"ל כי החשובים הם על שני דרכים, האחד הוא החשוב מצד מעלתו וזה נקרא ראש כמו ת"ח וכיוצא בזה שיש לו מעלה מצד עצמו, השני שהוא מושל אף על גב שאין לו מעלה הוא מושל ומשתורר על האדם. וכנגד הראשון אמר הוי קל לראש שהוא ראש מצד עצמו, ואמר שיהיה נשמע לו ויהיה קל אליו לאהבתו אותו בשביל מעלה שבו יהיה קל אליו להתדבק בו בכל מה שאפשר, בזה שייך קל כמו האדם שהוא קל ברגליו לרוץ אחר אחד בשביל אהבתו אותו, ואותו שהוא בעל ממשלה ושררה והוא גוזר עליך תהא נוח לו לקבל ממשלתו וגזירתו ואל תהא מסרב כנגדו לבלתי מקבל גזירתו ושררתו, ואח"כ אמר והוי מקבל את כל אדם בשמחה, אע"ג שאין לו חשיבות ושררה יותר ממך יש לך לקבל אותו בשמחה, ומוסר זה גם כן מלמד האדם ההנהגה עם הבריות שיהיה האדם נוהג עם הבריות כראוי. ויש לך להבין אלו ג' דברים ההבדל אשר יש בין הראש והתשחורת, ומה שאמר שיהי' מקבל כל אדם בשמחה כי הם על פי החכמה. ומה שאמר כאן והוי מקבל כל אדם בשמחה ושמאי אמר למעלה בסבר פנים יפות, כל אחד לפי הענין כי למעלה בא שמאי לומר שאם לא יקבל אותו בסבר פנים יפות אז נראה שאין חבירו נהנה ממנו, והוא צער אל האדם כאשר אין חבירו נהנה ממנו, ולפיכך אמר שיקבל אותו בסבר פנים יפות כי דבר זה הוא כבוד לאדם ביותר:
אפשר שבא להיישיר את האדם איך יתנהג בענין המדיניות עם בני האדם ואמר למי שהוא ראש וגדול ממך הוי קל אליו לשמוע למצותיו וכל אשר יאמר אליך עשה ואם הוא קטן ממך בשנים ועם כל זה רוצה להתגאות עליך עם כל זה תהיה נוח לילדותו ולנערותו. והיה תשחורת מלשון כי הילדות והשחרות שנאמר על הנערות. ואחר שהזהיר על הקטן ועל הגדול בא להזהיר על שאר כללות בני אדם דבר השוה לכל נפש וזהו שאמר והוי מקבל את כל האדם בשמחה כי לענין שיקבלם בשמחה כולם שוים הקטנים עם הגדולים והבינונים:
והרב רבי משה אלשקאר ז"ל כתב י"מ לראש הוא השי"ת ואמרו בלשון צחות לראש ראשי תיבות לעשות רצון אביך שבשמים, ותשחורת הם הנביאים והחסידים אשר הם משחירים פניהם על דברי תורה עכ"ל:
ורבינו יונה ז"ל כתב הוי קל לראש שיקלה את עצמו לפני אדון העיר וראשה להשלים חפציו ונוח לתשחורת הוא גזבר המלך שיקלה עצמו לפניו ג"כ ולא תאמר אין זה האדון כי אחר שהפקיד אותו פקיד על העיר יוכל להזיק לך, ולשון תשחורת כדאמרינן הדבק לשחוור וישתחוו לך עכ"ל:
והרב רבי מנחם לבית מאיר ז"ל פירש לתשחורת תרגום לא חמור אחד מהם נשאתי שחרית ויש ספרים שכתוב בהם שחנית והוא מלשון לפום גמלא שיחנא לשון משוי. עוד כתב כי יש מפרשים נוח לתשחורת והכוונה שלא ישפיל עצמו לעבודת הפחותים מל' הנודר משחורי הראש והכוונה הוי קל ומהיר למי שהוא ראש אמנם הוי נוח לתשחורת הכוונה שלא ישפיל עצמו לעבודת הפחותים והילדים ואם יצטרכו לו לא יהא מזדמן להם אלא בדרך נחת ובכבדות אחר ההפצר ע"ד אמרם מסרבין לקטן ואין מסרבין לגדול והזהיר אח"כ שמכ"מ יקבל פניו בשמחה לא יסרב דרך גאוה וכעס אלא בדברים מתוקים כמראה לו שיש סבות מעכבות עכ"ל:
והריטב"א ז"ל כתב ונוח לתשחורת אפי' לאותם הדברים שהם שחוורים מן המלך הוי נוח להם ד"א הוי קל לראש לאותם שהם חכמים ונבונים והם לעולם כמו הראש לגוף הוי קל להם לעבוד אותם בכל כחך ולעשות כדבריהם שנא' ועשית ע"פ הדבר אשר יורוך ונוח לתשחורת לאותם שמשחירים פניהם על הספר ואין להם די ספוקם העניק תעניק להם עכ"ל:
ורשב"ם כתב הוי קל לראש הקל לראשך והוי רך כקנה זה שהולך לכאן ולכאן עכ"ל:
ורבינו עובדיה ז"ל פירש הוי קל לראש בראשיתך כשאתה בחור הוי קל לעשות רצון בוראך ובזקנתך כשהושחרו פניך מפני הזקנה תהא נוח לו עכ"ל:
וה"ר יהודה לירמא ז"ל כתב ונוח לתשחורת כלומר הוי מיושב כבד ועצל ולא תהיה קל לעשות רצון התשחורת שלך פירוש הבחרות שלך השואל ממך בדרך הטבע שתרדוף אחר התאוות הגופניות עכ"ל:
וה"ר ישראל כתב שנקראת הילדות תשחורת לפי שהוא תחלת הבחרות כמו שנקרא התחלת היום שחר. וכתב עוד ז"ל והוי מקבל את כל האדם בשמחה הוא יותר ממה שאמר שמאי בסבר פנים יפות כי יכול האדם להראות פנים יפות ובלבו הוא הפך אך בשמחה חייב שינהיג האדם את נפשו בשמחה עד שתהיה בשמחה בטבעה:
ואפשר עוד לומר שהכוונה הוי קל לראש כלומר להש"י שהוא ראש של כל העולמות והוי קל כנשר לעבדו בלבב שלם ולא כאשר ייטיב עמך בלבד אלא אפי' כאשר ייסר אותך תהיה נוח לתשחורת והוא מלשון שחורות כעורב והוא כנוי אל היסורין והזהירו עוד אפי' אם בעודו נגוע ביסורין בא אצלו שום אדם לדבר אתו לא יקבלנו בפנים זועפות אלא בשמחה ואם יש לך צער מיסורין שלא תצטער בינך לבין עצמך אמנם לבני אדם הבאים אצלך קבל אותם בשמחה ואולי הזהירו אפי' אם באים ב"א אצלך להתאכסן ועליך צרות ויסורין עם כל זה קבלם בשמחה. ואפשר עוד שהשמיענו שהאדם יקבל עליו עול הגלות בשמחה ובטוב לבב כיון שהוא רצון אלהים וז"ש הוי קל לראש כלומר לראש ולשר ושופט המדינה תהיה קל לו לעשות רצונו ע"ד הוו זהירין ברשות ואמר ונוח לתשחורת כלומר אף אם יקח אותך אנגריא לכבד ולרבץ בית התבן ובית הבקר, ותשחורת מלשון שפירשו המפרשים שהוא לשון אנגריא כי תרגום לא חמור אחד מהם נשאתי שחרית והוא נקרא בלשון ערבי שחורא ולכן אמר תהיה נוח לתשחורת ואל יקשה בעיניך אותה האנגריא והשחורא כיון שהוא רצון אלהי, וסעד לזה נתן בסיום דבריו כלל לאדם לא יסור ממנו וז"ש והוי מקבל את כל האדם בשמחה כלומר כל אדם שיבא לך לעשות שום דבר להרע או להיטיב קבל אותו בשמחה לפי שאפי' שיבא להרע לך הוא שלוחו יתב' כי ה' אמר לו קלל וכיון שהוא שלוחו יתברך קבל אותו בשמחה. וה"ר יוסף ן' נחמיאש ז"ל כתב ונוח לתשחורת מלשון אלי אתה אשחרך שתהיה נוח למי שמשחר פניך ומבקש שום תשחורת ובקשה. ואמרו במשלים כענין זה באתך כניעת השואל לא תעבור ממך הדרת הנשאל. באור הענין בשעת השאלה השואל נכנע והנשאל נהדר כשהנשאל מפיק רצון השואל שאל"כ תעבור השעה ושמא לא יצטרך השואל ולא ישוב עוד הנשאל להיות נהדר לכך אמר ונוח לתשחורת שתהיה נוח למלאות שאלת אשואל ולפי שיוכל הנשאל למלאות שאלת השואל בפנים זועפות לכך אמר והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות עכ"ל. ומפי' זה נוכל ללמוד פי' אחר שמזהיר לאדם על עבודת הש"י וז"ש הוי קל לראש וכמ"ש למעלה. ועוד הזהירו שיקום בחצות לילה לעבודת קונו ע"ד אלי אתה אשחרך כי אף שבעת ההיא מתוקה שינה מאד אעפ"כ הוי נוח לתשחורת: