מלאכת שלמה על אבות ג
<< · מלאכת שלמה · על אבות · ג · >>
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
משנה א עריכה
מאין באת ולאן אתה הולך: והגיה הר"ר יהוסף ז"ל ולאין גם הגיה מאין באת מליחה סריחה שוב הגיה לפני מלך מלכי המלכים ב"ה וכתב כן מצאתי ומריש פירקין עד סוף סימן ג' מפורש יפה בדרשות הרב ר' משה אלשיך ז"ל בפ' אחרי מות דף קפ"ב וקפ"ג וכתוב שם דמניינא דעקביא בן מהללאל דקתני אתא לאשמועינן שחולק על בן עזאי שמנה ד' במסכת כלה שהוסיף על שלש אלה ולאן אתה הולך למקום חשך ואפלה לז"א הסתכל בשלשה ובהם לבד תהיה מובטח שלא תבא לידי עבירה ואילו לא מיעטו באמרו שלשה היה אפשר לחשוב שבכלל דבריו שהוא הרביעית שהוסיף בן עזאי כאשר חשב בעל נחלת אבות ז"ל ודחה אותה התנא להיות שאותה הרביעית לא תורה פחיתות וגירעון באדם רק גירעון המקום שימצא בו ושהוא חשך ואפלה ולא תורה על פחיחות האדם כאשר לא יגרע גדר המרגליות בהיותה במקום גרוע או אפל על כן לא הזכיר כי אם מה שהוא בעצמות האדם ע"כ והאריך בפי' על המשניות ע"ש. וכתוב עוד שם שבדברי בן עזאי במסכת כלה כך מאין באת מטפה סרוחה מקום שאין העין יכולה לראות חפשתי דברי בן עזאי בענין זה במס' כלה שבידינו ולא מצאתי לא מינה ולא מקצתה:
משנה ב עריכה
ר' חנינה סגן הכהנים: מצאתי שהגיה החכם הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל חנניה כאן גם בר' חנניה בן תרדיון גם חנניה בן חכינאי גם ר' חנניה בן דוסא:
בשלומה של מלכות: ואיתה בפ"ק דע"ז דף ד': ועיין בחשן המשפט ריש סימן א':
אבל שנים שיושבין ויש ביניהם דברי תורה: עיין מ"ש התוס' יו"ט אבל הר"ר יהוסף ז"ל הגיה אבל שנים שהיו יושבין ועוסקין בדברי תורה השכינה ביניהם שנאמר אז נדברו וגומר ומחק כל שאר המשנה ואח"כ כתב ס"א אחד שיושב ודורש מעלה עליו הכתוב כאלו קיים את כל התורה שנאמר ישב וכו' ע"כ:
משנה ג עריכה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
משנה ד עריכה
ר' חנינא בן חכינאי: בירושלמי דחגיגה דף ע"ז חנניה וכמו שכתבתי בריש פירקין בשם הרי"א ז"ל:
ומפנה לבו לבטלה: גרסי' וכתב עוד הרב הנזכר ז"ל ומפנה לבו לבטלה לפי הגרסא נ"ל שכך פירושה של משנה זו שמפנה לבו לבטלה חוזר על שתיהם וה"ק הניעור בלילה או המהלך בדרך ומפנה לבו לבטלה באחד משניהם ה"ז מתחייב ע"כ:
משנה ה עריכה
כל המקבל כו': עי' בפירקין דלקמן ריש סי' יו"ד:
משנה ו עריכה
בפי' רעז"ל וי"ס שכתוב בהן וכו' אמר המלקט עיין בתוס' פ"ק דסוכה דף י"ג. עוד בפירושו ז"ל כי נטל עליו לשון סכך. אמר המלקט זו הגרסא של ראיית פסוק כי נטל לא נמצאת אצלי בשום מקום אלא במתני' דלעיל גבי ר' חנינא בן תרדיון:
משנה ז עריכה
ר' אלעזר ב"ר יהודה איש ברתותא: גרסינן. בפי' רעז"ל צ"ל ולא מממונך שאתה וכו':
ר' יעקב אומר המהלך כו': עיין בתוי"ט אכן גם בנכ"י והמאירי ורי"א יעקב גם החכם הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל הגיה יעקב עוד הגיה הר"ר יהוסף מעלין עליו כאלו מתחייב וכו' וכן הגיה ג"כ במתני' דבסמוך:
משנה ח עריכה
ר' דוסתאי בר' ינאי משום וכו': מנחות פ' שתי הלחם (מנחות דף צ"ט) בשנוי לשון קצת ונראה שהרגמ"ה ז"ל גורס שם יכול אפילו שכפה שפירש שם בפי' כתיבת יד שכפה לשון תקפה אבל בערוך הביאו בערך תקף:
הא אינו מתחייב עד שישב לו: כך הגיה הרי"א ז"ל ומחק מלת בנפשו:
משנה ט עריכה
סימן היוד: בין במשנה בין בפירוש רעז"ל צריך להיות אחר תשלום בבא דכל שרוח הבריות וכו'. הקשה התכם הר"ר טוביה הלוי ז"ל בספר תן טוב פ' בחוקותי דף ס"ז ע"ג וז"ל שהדבר קשה להאמין למה תהא כזאת להתבטל חכמתו כיון שלא קדמה לה היראה ומה גם כי אם אין חכמה אין יראה ואין בור ירא חטא אמנם דבריהם הוא כי לא יאמר האדם טוב לשבת פנת יקרת תורת ה' התמימה משיבת נפש להכניע יצה"ר נמצא שמקדים חכמה ליראה שאינו ירא מלפני אלהים אם לא בחכמה כזה אין חכמתו מתקיימת שיתקפנו יצרו לבטלו מחכמתו ויוסיף אמץ ללחום עמו שיצא מבית המדרש ושם ידבר עמו בשפתי חלקות אבל מי שיראת חטאו קודמת לחכמתו והוא מנצח יצרו ביראת העונש קודם שילמוד זה חכמתו מתקיימת ולא יסיתנו היצה"ר להתבטל מן הלמוד שהרי אין כחו בפיו כי אם לוחם מלחמתו ביראת ה' כל היום א"כ יצרו יאמר אין זה הורג אותי בכח תורה לבטלו מחכמתו מה לי להתחזק נגדו לבטלו מהתורה טוב לי תורת פיו שהוא בורח למקום תורה משימשול בי לנצחני במלחמה ומוטב לי שיברח ממני ממה שינצחני אך אם אין חכמה אין יראה ירצה אין בור ירא חטא וצריך האדם לידע פרטי איסור והיתר ועוד כפשוטו אם אין חכמה אין יראה אם לא יקדים האדם כח תורה אין יראה לא יוכל ללחום את מושל ונעשה בעל הבית כי אם אין אתם עוסקים בתורה אתם נמסרין בידו ע"כ בקיצור:
משנה י עריכה
ר' דוסא בן ארכינס אומר שׁנַת שחרית וְייַן צהרים: כך הגיה הר"ר יהוסף ז"ל:
וישיבת כנסיות: כך הגיה הרי"א ז"ל:
משנה יא עריכה
ר' אלעזר המודעי וכו': סנהדרין פ' חלק (סנהדרין דף צ"ט.) וביד ספ"ג דהלכות תשובה:
המחלל וכו': ירושלמי דפסחים פרק אלו דברים דף ל"ג:
המלבין פני חברו ברבים: החכם הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל הגיה המאדים פני חברו ברבים וכתב עוד שברוב הספרים ל"ג והמאדים פני חברו ברבים כלל ע"כ. ביד בהלכות דעות פ"ה סי' ז' ובפ"ג דהלכות חובל ומזיק סימן ז':
והמפר בריתו של אברהם אבינו: ביד בסוף הלכות מילה ובטור יורה דעה סימן ר"ס:
והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה: לאו היינו מגלה פנים בתורה סתם דאיתא בפ' בתרא דיומא דף פ"ו ובפ"ק דשבועות דף י"ג דההוא נראה דחמיר טפי ע"ש:
אח"כ: דקדקתי שם בסנהדרין ונראה שהכל אחד. ומצאתי שמחק החכם הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל מלות שלא כהלכה:
משנה יב עריכה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
משנה יג עריכה
שחוק וקלות ראש: ביד בהלכות דעות פ' שני סי' ז' ורפכ"א דהלכות איסורי ביאה וסוף הלכות נדרים:
מסורת סייג לתורה: פירש בערוך הן סימנים שעשו חכמים לסדר התורה בפיהם. והר"ר יהוסף ז"ל בשם ס"א מסרות:
מעשרות סייג לעושר: כתב החכם הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל בכל הספרים לא מצאתי זה:
סייג לחכמה שתיקה: שם בהלכות דעות סימן ה':
משנה יד עריכה
שנאמר בנים אתם לה' אלהיכם: שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו: כתב הרי"א ז"ל בס"א ליתא הני תרי שנאמר וכו' ועוד ראיתי שמחק מלות חמדה. וגם ברישא גרסינן כלי שבו נברא העולם. [הגהה מצאתי שפי' החכם הר"ר טוביה הלוי ז"ל בפ' בראשית דף י"ז ע"ב וז"ל צריך להבין הכפל גם השנוי שבתחלה אמר צלם סתם ואח"כ אמר בצלם אלהים גם למה לא הביא ראיה מפסוק ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו אכן ר"ל מ"ש בפי' הפסוק כי חבה אחת לאדם שנברא בצלם שלו החקוק בתורה מ"ע במספר אבריו ומל"ת במספר גידיו וזהו שאמר חביב אדם שנברא בצלם ירצה בצלם שלו החקוק בתורה שבזה יתן אל לבו להחיות את עצמו בכל מצות התורה ועוד חבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם אלהים להיות כאלהים כביכול בורא עולם בתורה ובצירוף אותיותיה וכמ"ש רז"ל יודע היה בצלאל לצרף אותיות שבהן נברא שמים וארץ אם כן נודע לו שנברא בצלם אלהים דומה לבורא וכחו בפיו להיותו שותף במעשה בראשית שהוא מעמיד העולם ויכול לשנות הטבע אל כל אשר יחפוץ לכן אמר הפסוק כי בצלם אלהים עשה את האדם לפי שפסוקים הקודמין לא נודע לאדם כי אם דברי התורה הם אכן פסוק זה נאמר לאדם באזהרה על ש"ד שופך דם האדם באדם דמו ישפך ונתן טעם לדבר למה לא יכופר לארץ כי אם בדם שופכו יען כי בצלם אלהים עשה את האדם ויכול היה זה האדם להיות צדיק ויברא עולמות חדשים או יקיים העולם בזכותו דומה לבוראו וזה שהרגו הרג עולם מלא לכן אינו דומה למכה בהמה ישלמנה כי אם דמו ישפך שזה היה מחיה את העולם בפיו ומעמיד כל העולם לכן לא יכופר בממון כי אם בדם שופכו א"כ מעלת האדם גדולה להיותו כאלהים בורא עולם בכח תורה בפיו ואם הוא רשע למות אפשר יעשה תשובה אם לא הרגו הרי ב' חבות לאדם. אחד שנברא בצלם שלו החקוקה בתורה וא' להודיעו שהוא דומה לבוראו כמש"ה והלכת בדרכיו ע"כ. ופי' החכם השלם הר"ר טוביה הלוי ז"ל בספר חן טוב בהקדמתו דף ג' ע"ב וז"ל למה אמר ב' פעמים חביבין וכמדומה הכל אחד אמנם החבה הראשונה היתה שניתן להם כלי חמדה שחמדוה המלאכים ואמרו ה' אדונינו תנה הודך על השמים ולא ניתנה להם כ"א לישראל הרי חבה אחת. והב' להודיעם דבר גדול שנותן להם הכלי חמדה שבו נברא העולם ומסרו בידם ורשותם שגם הם יכולים לברוא עולם חדש אם ירצו כי הכלי שבו נברא העולם ניתן בידם לעשות בו כרצונם ע"כ. ובסוף פ' עקב דף רפ"ט ע"ג דקדק עוד אמאי קתני כלי חמדה ולא קתני חמדה כמו שקראוה המלאכים לפני הקב"ה חמדה גנוזה ועוד אמאי קראה כלי חמדה ולא כלי נחמד ופי' שרוצה לומר כלי המביא לידי חמדה לעבוד את ה' והאריך שם שני פירושים ע"ש]:
משנה טו עריכה
וכו' הכל צפוי והרשות נתונה: אית דאמרי הכל צפון אבל לא מצאתיה בתוס' י"ט:
משנה טז עריכה
הכל נתון בערבון וכו': כולה מתניתין מבוארת יפה בערוך ערך סעד. ואית דגרסי בערבים:
וכל הרוצה יבא וילוה: ס"א וכל הרוצה ליטול בא ונוטל ממשנת הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל:
משנה יז עריכה
אם אין תורה: עי' בתוי"ט. ועי' בפרק דלעיל ריש סי' ט':
אם אין חכמה אין יראה אם אין יראה אין חכמה אם אין בינה כו': וראיתי שהגיה הר"ר יהוסף ז"ל אם אין דעת אין בינה אם אין בינה אין דעת וכתב ובס"א אם אין יראה אין חכמה ואם אין חכמה אין יראה:
הוא היה אומר כל שחכמתו מרובה ממעשיו למה הוא דומה לאילן שענפיו מרובין ושרשיו מועטין והרוח באה ועוקרתו וכו': כצ"ל וכתב הר"א יהוסף ז"ל ס"א לאילן שְׁנָפְיוֹ וכתב עוד שנאמר והיה כערער בערבה וגו' שנאמר והיה כעץ שתול על מים וכו'. הני תרי שנא' וכו' יש ספרים דל"ג להו:
משנה יח עריכה
ר' אלעזר: חסמא גרסינן וגם בלי יוד צ"ל. וכתב הרי"א ז"ל דאית דגרסי הסמא בהא:
תקופות וגמטראות: פירש במגיד משנה רפ"ח דהל' גניבה תקופות היא חכמת החשבון כמו שאמרו לחשוב תקופות וגמטריאות היא חכמת השיר והתשבורת פרפראות לחכמה פי' לחכמת התכונה הקרויה חכמה ובינה ע"כ: