משנה אבות ג ניקוד

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ג, אבות • הפרק הבא >>

פרק ג

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח

עריכה

(א)

עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר:

הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים,

וְאֵין אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵרָה.

דַּע,

מֵאַיִן בָּאתָ

וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ

וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן.

• מֵאַיִן בָּאתָ?

מִטִּפָּה סְרוּחָה;

• וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ?

לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה;

• וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן?

לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

(ב)

רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר:

הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת;

שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ,

אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ.

רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן תְּרַדְיוֹן אוֹמֵר:

שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְאֵין בֵּינֵיהֶן דִּבְרֵי תּוֹרָה,

הֲרֵי זֶה מוֹשַׁב לֵצִים,

שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים א, א):

וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב.

אֲבָל שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תּוֹרָה,

שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם,

שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, טז):

אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְיָ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ,

וַיַּקְשֵׁב יְיָ וַיִּשְׁמָע,

וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְיָ וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ.

אֵין לִי אֶלָּא שְׁנַיִם.

מִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה,

שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹבֵעַ לוֹ שָׂכָר?

שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ג, כח):

יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו.

(ג)

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:

שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד,

וְלֹא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תּוֹרָה,

כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים,

שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כח, ח):

כִּי כָל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם.

אֲבָל שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד,

וְאָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תּוֹרָה,

כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל מָקוֹם בָּרוּךְ הוּא,

שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מא, כב):

וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'.

(ד)

רַבִּי חֲנִינָא בֶּן חֲכִינַאי אוֹמֵר:

הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה,

וְהַמְּהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי,

וְהַמְּפַנֶּה לִבּוֹ לְבַטָּלָה,

הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ.

(ה)

רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנֶה אוֹמֵר:

כָּל הַמְּקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה,

מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ ;

וְכָל הַפּוֹרֵק מִמֶּנּוּ עֹל תּוֹרָה,

נוֹתְנִין עָלָיו עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ.

(ו)

רַבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן דּוֹסָא אִישׁ כְּפַר חֲנַנְיָה אוֹמֵר:

עֲשָׂרָה שֶׁיּוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה,

שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם,

שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פב, א): "אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל".

וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ חֲמִשָּׁה?

שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ט, ו): "וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ".

וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ שְׁלֹשָׁה?

שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פב, א): "בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט".

וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ שְׁנַיִם?

שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, טז):

אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע וְגוֹ'.

וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ אֶחָד?

שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, כ):

"בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי

אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ".

(ז)

רַבִּי אֶלְעָזָר אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אוֹמֵר:

תֵּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ,

שֶׁאַתָּה וְשֶׁלְּךָ שֶׁלּוֹ.

וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר (דה"א כט, יד):

כִּי מִמְּךָ הַכֹּל,

וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:

הַמְּהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ,

וְשׁוֹנֶה וּמַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ וְאוֹמֵר:

מַה נָּאֶה אִילָן זֶה, וּמַה נָּאֶה נִיר זֶה,

מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ.

(ח)

רַבִּי דּוֹסְתַאי בְּרַבִּי יַנַּאי מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:

כָּל הַשּׁוֹכֵחַ דָּבָר אֶחָד מִמִּשְׁנָתוֹ,

מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ,

שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, ט):

"רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד,

פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ".

יָכוֹל אֲפִלּוּ תָּקְפָה עָלָיו מִשְׁנָתוֹ?

תַּלְמוּד לוֹמַר (שם):

"וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ";

הָא אֵינוֹ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ,

עַד שֶׁיֵּשֵׁב וִיסִירֵם מִלִּבּוֹ.

(ט)

רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא אוֹמֵר:

כָּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ,

חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת;

וְכָל שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאַת חֶטְאוֹ,

אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת.

הוּא הָיָה אוֹמֵר:

כָּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ,

חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת;

וְכָל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו,

אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת.

(י)

הוּא הָיָה אוֹמֵר:

כָּל שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ,

רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ;

וְכָל שֶׁאֵין רוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ,

אֵין רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ.

רַבִּי דּוֹסָא בֶּן הָרְכִּינַס אוֹמֵר:

שֵׁנָה שֶׁל שַׁחֲרִית,

וְיַיִן שֶׁל צָהֳרַיִם,

וְשִׂיחַת הַיְּלָדִים,

וִישִׁיבַת בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת שֶׁל עַמֵּי הָאָרֶץ,

מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם.

(יא)

רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר:

הַמְּחַלֵּל אֶת הַקֳּדָשִׁים,

וְהַמְּבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת,

וְהַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים,

וְהַמֵּפֵר בְּרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם,

וְהַמְּגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה,

אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים,

אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.

(יב)

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:

הֱוֵי קַל לָרֹאשׁ,

וְנוֹחַ לַתִּשְׁחֹרֶת,

וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּשִׂמְחָה.

(יג)

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:

• שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ,

מַרְגִילִין [נ"א: אֶת הָאָדָם] לְעֶרְוָה.

• מָסֹרֶת, סְיָג לַתּוֹרָה.
• מַעַשְׂרוֹת, סְיָג לָעֹשֶׁר.
• נְדָרִים, סְיָג לִפְרִישׁוּת.
• סְיָג לַחָכְמָה, שְׁתִיקָה.

(יד)

הוּא הָיָה אוֹמֵר:

חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם.

חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לוֹ שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם,

שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט, ו):

כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם.

חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ בָּנִים לַמָּקוֹם.

חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם שֶׁנִּקְרְאוּ בָּנִים לַמָּקוֹם,

שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, א):

בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם.

חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה.

חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם,

שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם,

שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד, ב):

"כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם,

תּוֹרָתִי אֶל תַּעֲזֹבוּ".

(טו)

• הַכֹּל צָפוּי,
• וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה,
• וּבְטוּב הָעוֹלָם נִדּוֹן;
• וְהַכֹּל לְפִי רֹב הַמַּעֲשֶׂה.

(טז)

הוּא הָיָה אוֹמֵר:

• הַכֹּל נָתוּן בְּעֵרָבוֹן,

וּמְצוּדָה פְּרוּסָה עַל כָּל הַחַיִּים:

• הַחֲנוּת פְּתוּחָה,
• וְהַחֶנְוָנִי מַקִּיף,
• וְהַפִּנְקָס פָּתוּחַ,
• וְהַיָּד כּוֹתֶבֶת,

וְכָל הָרוֹצֶה לִלְווֹת – יָבוֹא וְיִלְוֶה.

וְהַגַּבָּאִים מַחֲזִירִים תָּדִיר בְּכָל יוֹם,

וְנִפְרָעִין מִן הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ וְשֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ,

וְיֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ.

וְהַדִּין דִּין אֱמֶת,

וְהַכֹּל מְתֻקָּן לִסְעֻדָּה.

(יז)

רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר:

אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ;

אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אֵין תּוֹרָה.

אִם אֵין חָכְמָה, אֵין יִרְאָה;

אִם אֵין יִרְאָה, אֵין חָכְמָה.

אִם אֵין בִּינָה, אֵין דַּעַת;

אִם אֵין דַּעַת, אֵין בִּינָה.

אִם אֵין קֶמַח, אֵין תּוֹרָה;

אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין קֶמַח.

הוּא הָיָה אוֹמֵר:

כָּל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו,

לְמָה הוּא דּוֹמֶה?

לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מְרֻבִּין וְשָׁרָשָׁיו מֻעָטִין,

וְהָרוּחַ בָּאָה וְעוֹקְרַתּוּ וְהוֹפְכַתּוּ עַל פָּנָיו,

שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו יז, ו):

"וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה,

וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבוֹא טוֹב,

וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר,

אֶרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב".

אֲבָל כָּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ,

לְמָה הוּא דּוֹמֶה?

לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מֻעָטִין וְשָׁרָשָׁיו מְרֻבִּין,

שֶׁאֲפִלּוּ כָּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ –

אֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ,

שֶׁנֶּאֱמַר (שם):

"וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם,

וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו,

וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבֹא חֹם,

וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן,

וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג,

וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי".

(יח)

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן חִסְמָא [נ"א: רַבִּי אֶלְעָזָר חִסְמָא] אוֹמֵר:

קִנִּין וּפִתְחֵי נִדָּה,

הֵן הֵן גּוּפֵי הֲלָכוֹת.

תְּקוּפוֹת וְגִמַטְרְיָאוֹת,

פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה.

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ג, אבות • הפרק הבא >>

משנה אבות, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב