מצוה:לשבות ביום חג השבועות
לשבות ממלאכה ביום עצרת
• מצוה זו נוהגת בזמן הזה •
וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם.
(ויקרא כג, כא)
היא שצונו לשבות ממלאכה ביום עצרת. והוא אמרו יתברך "וקראתם בעצם היום" (ויקרא כג, כא) וגו'.
לשבות מכל מלאכה זולתי מה שמיוחד לצורך אוכל נפש ביום ששה בסיון, שזהו הנקרא חג השבועות, שנאמר (ויקרא כג כא) וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש. וכבר כתבתי במצות שביתת יום ראשון של פסח שבסדר הזה (מצוה רצז) שבכל מקום שנאמר בתורה מקרא קדש עניינו לומר קדשהו שלא לעשות בו מלאכה, וגם שם כתוב רמז.
משרשי המצוה. שמספיק על צד הפשט בכל הימים טובים. ובמי נוהגת, וקצת דיניה נכתב בלאו דאיסור מלאכה דיום טוב (מצוה רחצ) שלאחר זה בעזרת השם.