מצוה:להפריש ערי מקלט
• מצוה זו אינה נוהגת בזמן הזה •
ב שָׁלוֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ בְּתוֹךְ אַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ.
ג תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת גְּבוּל אַרְצְךָ אֲשֶׁר יַנְחִילְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהָיָה לָנוּס שָׁמָּה כָּל רֹצֵחַ.
ד וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה וָחָי אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת רֵעֵהוּ בִּבְלִי דַעַת וְהוּא לֹא שֹׂנֵא לוֹ מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם.
ה וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַיַּעַר לַחְטֹב עֵצִים וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן הָעֵץ וּמָצָא אֶת רֵעֵהוּ וָמֵת הוּא יָנוּס אֶל אַחַת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וָחָי.
ו פֶּן יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרֹצֵחַ כִּי יֵחַם לְבָבוֹ וְהִשִּׂיגוֹ כִּי יִרְבֶּה הַדֶּרֶךְ וְהִכָּהוּ נָפֶשׁ וְלוֹ אֵין מִשְׁפַּט מָוֶת כִּי לֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם.
ז עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר שָׁלֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ.
ח וְאִם יַרְחִיב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ וְנָתַן לְךָ אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר דִּבֶּר לָתֵת לַאֲבֹתֶיךָ.
ט כִּי תִשְׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לַעֲשֹׂתָהּ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו כָּל הַיָּמִים וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה.
(דברים יט, ב-ט)
היא שצונו להכין שש ערי מקלט כדי שיהיו מוכנות למכה נפש בשגגה, ושיתקן דרך אליהם ויישירו אותם, ולא יעזבו שימנע הבורח לרוץ. והוא אמרו יתעלה "תכין לך הדרך" (דברים יט, ג).
וכבר התבארו דיני מצוה זו בסנהדרין ומכות ושקלים וסוטה. וכבר זכרנו (מצוה קע"ו) אמרם ערי מקלט אין נוהגות אלא בארץ.
להבדיל שש ערי מקלט מערי הלוים, שתהיינה מועדות לנוס שמה מכה נפש בשגגה, ושיתקנו הדרכים לעמת הערים ויתישרו וכענין שאמרו זכרונם לברכה (מכות י:) שמקלט מקלט היו כותבין בפרשת הדרכים, ומפנים הדרכים שלא יהא בהן דבר שיאחר הבורח מן המרוצה ועל זה נאמר (דברים יט ג) תכין לך הדרך ושלשת את גבול ארצך וגו'.
שרש מצוה זו ידוע וברור, שהוא כדי שלא יומת ההורג שוגג על ידי גואלי הדם.
מדיני המצוה. מה שאמרו זכרונם לברכה (פ"ח מהל' רוצח ה"ב) כי שש ערים אלה – שלוש מהן הבדיל משה רבנו עליו השלום בעבר הירדן, ושלוש הבדיל יהושע בארץ כנען, ולא קלטו של משה עד שהיבדלו השלוש של יהושע. ואם כן, למה הבדילן משה? אמר: המצוה שבאה לידי אקימנה, ובימי מלך המשיח נוסיף עוד שלוש, שנאמר ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה וגו'. ואמרו זכרונם לברכה (פ"ח מהל' רוצח ה"ט) שכל ערי הלוים היו קולטות, שנאמר ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר כל הערים אשר תתנו ללוים וגו' הקישן הכתוב כולן. אבל הפרש זה היה ביניהם, שערי מקלט קולטות, בין לדעת בין שלא לדעת, ושאר ערי הלוים אינן קולטות אלא לדעת. ורוצח הדר בערי מקלט אינו נותן שכר בית, ובשאר הערים נותן שכר בית. ואמרו זכרונם לברכה (בבא בתרא ק:) שרוחב דרך עיר מקלט צריך שלשים ושתים אמות. ובחמשה עשר באדר בית דין שולחין שלוחים לתקן את הדרכים, ואם נתרשלו בדבר כאילו שפכו דמים. ואמרו זכרונם לברכה (מכות יא:) שכל עיר הקולטת תחומה קולט. ויתר פרטי המצוה בסנהדרין ומכות ושקלים וסוטה.
ונוהגת מצוה זו בזמן שישראל שרויים על אדמתן, והיא מן המצוות המוטלות על המלך ועל הציבור כולן.
מצות עשה להפריש ערי מקלט, שנאמר "שלש ערים תבדיל לך". [כך משמע בספרי שופטים] ואין ערי מקלט נוהגות אלא בארץ ישראל. ושש ערים היו – שלוש הבדיל משה רבינו עליו השלום בעבר הירדן ושלוש הבדיל יהושע בארץ כנען. [שם דף ט׳]
אין אחת קולטת עד שיבדלו כולם, שנאמר שש ערי מקלט תהיינה לכם. [שם דף י׳] והודיעך כאן שבח משה רבינו, שאין שלוש שבעבר הירדן קולטות עד שיבדילו כולן. ולמה הבדילן? אמר הואיל ובאת מצוה לידי אקיימנה [בספרי דלעיל ובירושלמי פ׳ הגולין]; בימי מלך המשיח מוסיפים עוד שלש אחרות על אלו השש, שנאמר ויספת לך עוד שלש ערים על שלשה האלה. להיכן מוסיפין אותם? בערי הקני והקניזי והקדמוני, שנכרת ברית עליהם לאברהם אבינו ועדיין לא נכבשו מעולם, ועליהם נאמר בתורה ואם ירחיב ה׳ אלהיך את גבולך כאשר נשבע לך ולאבותך ונתנה לך ויספת לך עוד שלש ערים וגומר [פרק הגולין דף ט׳ וי׳].
וחייבין בית דין לכוון את הדרכים לערי מקלט ולתקן אותם להרחיבן ומסירין מהם כל מכשול וכל תקלה ואין מניחין בדרך לא תל ולא גיא ולא נהר אבל עושין עליו גשר כדי שלא לעכב הבורח לשם, שנאמר תכין לך הדרך. ורוחב דרך ערי מקלט אין פחות משלשים ושנים אמות, כדתניא בפרק המוכר את הפירות [דף ק׳] מקלט מקלט הי׳ כתוב על פרשת דרכים כדי שיכירו הרצחני׳ ויפנו לשם.
כדאמר רבי אליעזר בן יעקב בפ׳ אלו הן הגולין [דף י׳] [שם] כל ערי הלוים קולטות וכל אחת מהן מקלט היא, שנא׳ ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר וכל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר היקישן הכתוב כולן זו לזו לקלוט ומה הפרש יש בין ערי מקלט שהובדלו ובין ערי שאר הלוים? שערי מקלט קולטות בין לדעת בין שלא לדעת, הואיל ונכנס בהן נקלט, ושאר ערי הלוים אינם קולטות אלא לדעת. [שם דף י״ג]
ורוצח הדר בערי מקלט אינו נותן שכר בית, והדר בשאר ערי הלוים נותן שכר לבעל הבית. [בדף י״א י״ב] כל עיר הקולטת תחומה קולט כמוה, ואע״פ שהתחום קולט אין הרוצח דר בו, שנאמר וישב בה ולא בתחומה. ועיקרי הלכות שבמצוות אלו בפרק אלו הן הגולין.