פתיחת התפריט הראשי

<< · סמ"ג · עשה · עז · >>


מצות עשה עז - להציל הנרדף בנפשו של הרודף

הרודף אחר חבירו להרגו, אפילו היה הנרדף קטן, הרי כל ישר׳ מצווין להציל הנרדף מיד הרודף ואפילו בנפשו של רודף. [סנהררין דף ע״ב כל הסוגיא]

כיצד? אם הזהירוהו והרי הוא היה רודף אחריו, אע״פ שלא קבל עליו התראה, מאחר שעדיין הוא רודף, הרי זה נהרג. ואם יכולין להצילו באחד מאיבריו של רודף, כגון שיכו אותו בחץ או באבן או בסייף ויקטעו את ידו וישברו רגליו או יסמו את עיניו, מצילין. ואם אין יכולין לכוין ולא להצילו אא״כ יהרגוהו לרודף, הרי אלו הורגין אותו אע״פ שעדיין לא הרג. שנאמר וקצותה את כפה לא תחוס עינך. אחד במבושיו ואחד כל דבר שיש בו סכנת נפשות, אחד האיש ואחד האשה.

ועניין הכתוב שכל החושב להכות את חבירו הכאה הממיתה אותו, מצילין אותו באחד מאיבריו של רודף. ואם אין יכולין, מצילין אף בנפשו, שנאמר לא תחוס עינך כאשר בארנו במל״ת [קס״ד]. וכן היא שנויה בספרי [תצא] כאשר בארנו לדברי חכמים. ורבי יהודא אומר שם: נאמר כאן לא תחוס עיניך ונאמר בעדים זוממין לא תחוס. מה להלן ממון, אף כאן ממון. ובפירוש חומש [פ׳ תצא] תפס רבינו שלמה כדברי ר׳ יהודא שהוא יחיד.