מצודות על זכריה יג ז

<< | מצודות על זכריהפרק י"ג • פסוק ז' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


זכריה י"ג, ז':

חֶ֗רֶב עוּרִ֤י עַל־רֹעִי֙ וְעַל־גֶּ֣בֶר עֲמִיתִ֔י נְאֻ֖ם יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת הַ֤ךְ אֶת־הָרֹעֶה֙ וּתְפוּצֶ֣יןָ הַצֹּ֔אן וַהֲשִׁבֹתִ֥י יָדִ֖י עַל־הַצֹּעֲרִֽים׃


 

מצודת דוד

"והשיבותי" - ואני אשיב ידי על הקטנים הנשארים בביתם להכותם נפש לבל ישאר שארית מה

"הך" - אתה החרב הך ויפוצו צאן עמו ויתעו בדרך וילכו לאבדן כי כשמת המלך הוא שר המלחמה יאבדו כל אנשי המלחמה הבאים בצבא

"ועל גבר עמיתי" - ר"ל שהוא עמיתי בדבר זה שהוא רועה צאן עמו כמו שאני רועה ישראל צאן עמי ובדבר זה הוא לי לחבר ודוגמתו שלמה אהיה כעוטיה על עדרי חבריך (שיר השירים א) והוא כפל ענין במ"ש

"חרב עורי" - אתה החרב עורי על כל אחד ממלכי האומות אשר העמדתיו להיות רועה צאן עמו 

מצודת ציון

"עורי" - מלשון התעוררות

"גבר" - איש

"עמיתי" - ענין חבר כמו וכחש בעמיתו (ויקרא ה)

"ותפוצין" - ענין פזור

"הצוערים" - הקטנים כמו צעיר אנכי (תהלים קיט)