פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות זכריה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חרב עורי על רעי ועל גבר עמיתי נאם יהוה צבאות הך את הרעה ותפוצין הצאן והשבתי ידי על הצערים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חֶרֶב עוּרִי עַל רֹעִי וְעַל גֶּבֶר עֲמִיתִי נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת הַךְ אֶת הָרֹעֶה וּתְפוּצֶיןָ הַצֹּאן וַהֲשִׁבֹתִי יָדִי עַל הַצֹּעֲרִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חֶ֗רֶב עוּרִ֤י עַל־רֹעִי֙ וְעַל־גֶּ֣בֶר עֲמִיתִ֔י נְאֻ֖ם יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת הַ֤ךְ אֶת־הָרֹעֶה֙ וּתְפוּצֶ֣יןָ הַצֹּ֔אן וַהֲשִׁבֹתִ֥י יָדִ֖י עַל־הַצֹּעֲרִֽים׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

חַרְבָּא אִתְגְלָא עַל מַלְכָּא דְבָבֶל וְעַל שִׁלְטוֹנָא חַבְרֵיהּ דִכְוָתֵיהּ דְדָמֵיהּ לֵיהּ אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת קְטוֹל יַת מַלְכָּא דְבָבֶל וְיִתְבַּדְרוּן שִׁלְטוֹנַיָא וַאֲתִיב יַת מְחַת גְבוּרְתִּי עַל תִּנְיָנַיָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חרב עורי על רועי" - על עשו שהפקדתיו על צאן גלותי

"ועל גבר עמיתי" - שחברתיו אלי לשמור צאני כמוני

"הך את הרועה" - את מלך בבל

"ותפוצנה הצאן" - שכבושה תחת ידו

"והשיבותי ידי" - ואשנה מכותי שנית

"על הצוערים" - על השלטונים הצעירים מן המלכים ויונתן תרגם ותפוצנה הצאן ויתבדרון שלטוניא ותירגם על הצוערים ממונים מבבליים השניים להם וכן ת"י המקרא הזה באומות חרבא איתגלי על מלכא דבבל ועל שלטוניא חבריה דכוותיה דדמי ליה אמר ה' צבאות קטול ית מלכא דבבל ויתבדרון שלטוניא ואין לשון התרגום הזה נופל על ישראל שלא מצינו בתרגום ובמקרא שלטונין בישראל אלא מלך ושרים ותרגום שלהן רברבין

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"חרב עורי", התנבא עוד כי בימים האלה תתעורר חרב על האיש שהוא אומר שהוא רועה של ה', ר"ל על נביא הישמעאלים והמאמינים בדתו שהיה אומר שה' שלחו להיות רועה העולם, ועל "הגבר" שהוא אומר שהוא "עמיתו" וחברו של ה' והוא שוה אליו.

"הך את הרועה ותפוצין הצאן" הישמעאלים המאמינים בו, ונגד גבר עמיתו אמר "והשבתי ידי על הצערים" הם הכהנים שאחריו המצערים עצמם לכבודו להיות פרושים כנודע:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והשיבותי" - ואני אשיב ידי על הקטנים הנשארים בביתם להכותם נפש לבל ישאר שארית מה

"הך" - אתה החרב הך ויפוצו צאן עמו ויתעו בדרך וילכו לאבדן כי כשמת המלך הוא שר המלחמה יאבדו כל אנשי המלחמה הבאים בצבא

"ועל גבר עמיתי" - ר"ל שהוא עמיתי בדבר זה שהוא רועה צאן עמו כמו שאני רועה ישראל צאן עמי ובדבר זה הוא לי לחבר ודוגמתו שלמה אהיה כעוטיה על עדרי חבריך (שיר השירים א) והוא כפל ענין במ"ש

"חרב עורי" - אתה החרב עורי על כל אחד ממלכי האומות אשר העמדתיו להיות רועה צאן עמו

מצודת ציון

"עורי" - מלשון התעוררות

"גבר" - איש

"עמיתי" - ענין חבר כמו וכחש בעמיתו (ויקרא ה)

"ותפוצין" - ענין פזור

"הצוערים" - הקטנים כמו צעיר אנכי (תהלים קיט)

<< · מ"ג זכריה · יג · ז · >>