מפרשי רש"י על שמות י יד
פסוק
(יד) וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיָּנַח בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם כָּבֵד מְאֹד לְפָנָיו לֹא הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כֵּן.
רש"י
"ואחריו לא יהיה כן" - ואותו שהי' בימי יואל שנא' (יואל ב) כמוהו לא נהי' מן העולם למדנו שהי' כבד משל משה (כי של יואל הי') ע"י מינין הרבה שהיו יחד ארבה ילק חסיל גזם אבל של משה לא הי' אלא של מין א' (כ"ג רא"ם יע"ש) וכמוהו לא היה ולא יהיה
מפרשי רש"י
מזרחי (רא"ם) (כל הפרק)
גור אריה (כל הפרק)
יריעות שלמה (מהרש"ל) (כל הפרק)
[על מזרחי] בד"ה אבל של משה מין אחד וכמוהו לא היה ולא יהיה - נ"ל שנשתבשו כו' - ואני אומר שאין למחוק הספרים בכדי ועוד בס"א כתוב של משה מין אחד היה וכמוהו כו' ודוחק למה הוק ג"כ היה ועוד רימז התורה בארבה שיהיו נכללין ג' מינין ולא יותר דילמא דוקא ארבה או כל המינים ומה שלא הזכירו אפשר שהשפל שבמינים הוא לי שבודאי ריבוי המספר שבכל מינים ביחד היה יותר בשל יואל משל שהיו לשם ד' פעמים מאה בצירוף כל המינים ושל משה היה במספר דרך משל ג"פ מאה אלפים היה מין אחד סך שלו עולה יותר שהמינים היו משתנים שהרי המכה משמשת ז' ימים וביום א' היה וביום השני חסיל וכן כולם ובזה ג"כ תמיהת הרמב"ן ז"ל ודוק.