מ"ג שמות טו ה


<< · מ"ג שמות · טו · ה · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו אבן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תְּהֹמֹ֖ת יְכַסְיֻ֑מוּ יָרְד֥וּ בִמְצוֹלֹ֖ת כְּמוֹ־אָֽבֶן׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
תְּהוֹמַיָּא חֲפוֹ עֲלֵיהוֹן נְחַתוּ לְעוּמְקַיָּא כְּאַבְנָא׃
ירושלמי (יונתן):
תְּהוֹמַיָא כַּסּוּן עֲלֵיהוֹן נַחֲתוּ וְשַׁקָעוּ בִּמְצוּלְתֵיהּ דְּיַמָא אִידְמִין הֵי כְאַבְנָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יכסימו" - כמו יכסום והיו"ד האמצעית יתירה בו ודרך המקראות בכך כמו (דברים ח) ובקרך וצאנך ירביון (תהלים לו) ירויון מדשן ביתך והיו"ד ראשונה שמשמעה לשון עתיד כך פרשהו טבעו בים סוף כדי שיחזרו המים ויכסו אותן יכסימו אין דומה לו במקרא בנקודתו ודרכו להיות ננקד יכסיומו במלאפו"ם (גם כאן מוכח להיות חולם כמ"ש)

"כמו אבן" - ובמקום אחר צללו כעופרת ובמקום אחר יאכלמו כקש הרשעים כקש הולכים ומטורפין עולין ויורדין בינונים כאבן והכשרים כעופרת שנחו מיד 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

יְכַסְיֻמוּ – כְּמוֹ יְכַסּוּם, וְהַיּוֹ"ד הָאֶמְצָעִית יְתֵרָה בּוֹ. וְדֶרֶךְ הַמִּקְרָאוֹת בְּכָךְ, כְּמוֹ "וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן" (דברים ח,יג), "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ" (תהלים לו,ט). וְהַיּוֹ"ד רִאשׁוֹנָה, שֶׁמַּשְׁמָעָהּ לְשׁוֹן עָתִיד, כָּךְ פָּרְשֵׁהוּ: טָבְעוּ בְּיַם סוּף כְּדֵי שֶׁיַּחְזְרוּ הַמַּיִם וִיכַסּוּ אוֹתָן. יְכַסְיֻמוּ – אֵין דּוֹמֶה לוֹ בַּמִּקְרָא בִּנְקֻדָּתוֹ, וְדַרְכּוֹ לִהְיוֹת נִנְקָד יְכַסְיֻמוֹ בִּמְלֹאפוֹ"ם[2].
כְּמוֹ אָבֶן – וּבְמָקוֹם אַחֵר: "צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת" (פס' י), וּבְמָקוֹם אַחֵר: "יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ" (פס' ז')? הָרְשָׁעִים כַּקַּשׁ, הוֹלְכִים וּמִטָּרְפִין, עוֹלִין וְיוֹרְדִין; בֵּינוֹנִים כָּאָבֶן; וְהַכְּשֵׁרִים כַּעוֹפֶרֶת, שֶׁנָּחוּ מִיָּד.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

יכַסְיוּמוּ: יכַסְיוּמוֹ היה לו לומר, אך בשביל או הראשון ננקד כן גם השני, וכן מוצאיו ומובאיו היה לו לומר מבואיו מן בא מבוא, כמו מן קם מקום, מן לן מלון אבל בעלילת מוצאיו אמר מובאיו:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"תהומות". כבר בארנו שהתהום שהוגבה למעלה נפל למטה ונתפוצץ לאבנים והם נפלו על ראשי המצרים ושברו ראשי תנינים וע"כ לא יכלו להמלט ע"י שישוטו ע"פ המים

הגם שהסוסים קלי המשוט כי נפלו תחת האבנים, וז"ש תהומות שהוא קרקע הים שנפלו עליהם יכסיומו, ועי"כ ירדו במצולות כמו אבן שאינו יכול לשוט על פני המים. וגם יל"פ

שמוסב על התהומות שהתהומות ירדו במצולות כאבנים ושברו את ראשיהם:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

תהומות וגו'. לפי מה שפירשתי לעיל (י"ד כ"א) כי חצי הים נקפא וחצי נבקע, וכל חלק יקרא תהום לצד הפלגת ריבויו ושניהם יכסיומו, ועיין בפסוק קפאו תהומות באופן אחר: ירדו במצולות. ירמוז אל אותם שהיו משתדלים לעלות מהים בכח מלאכת השיטה שהורידם לעמקי מים וכמו שפירשתי בפסוק (שם כ"ז) וינער וגו':

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

במצולות. ג' ירדו במצולות ואת רודפיהם השלכת במצולות במחשכים במצולות. שהיו במחשכים במצולות כדכתיב ויהי הענן והחושך:

<< · מ"ג שמות · טו · ה · >>


  1. ^ =בְּחוֹלָם.
  2. ^ =בְּחוֹלָם.