מפרשי רש"י על ויקרא ד כד


| מפרשי רש"י על ויקראפרק ד' • פסוק כ"ד | >>
ב • ג • ה • ח • י • יב • יג • יח • כ • כב • כד • כה • כו • לה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא ד', כ"ד:

וְסָמַ֤ךְ יָדוֹ֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַשָּׂעִ֔יר וְשָׁחַ֣ט אֹת֗וֹ בִּמְק֛וֹם אֲשֶׁר־יִשְׁחַ֥ט אֶת־הָעֹלָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה חַטָּ֖את הֽוּא׃


רש"י

"במקום אשר ישחט את העולה" - (זבחים מט) בצפון שהוא מפורש בעולה

"חטאת הוא" - (שם טו) לשמו כשר שלא לשמו פסול


רש"י מנוקד ומעוצב

בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט אֶת הָעֹלָה – בַּצָּפוֹן, שֶׁהוּא מְפֹרָשׁ בָּעוֹלָה (ויקרא א,יא; ספרא שם, פרשתא ו,י).
חַטָּאת הוּא – לִשְׁמוֹ כָּשֵׁר, שֶׁלֹא לִשְׁמוֹ פָּסוּל (ספרא שם, פרק ח,ו; זבחים י' ע"ב).

מפרשי רש"י

[כ] בצפון שהוא מפורש בעולה. והא דכתיב נמי בפרשת צו (להלן ו, יח) "במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת", שינה הכתוב כדי לעכב, דאם לא נשחט בצפון - פסול (זבחים ריש מח ע"ב):

[כא] לשמו כשר שלא לשמו פסול. פירש רש"י בפרק קמא דזבחים (ה ע"ב ד"ה מיעט) בהוייתו יהא, כמו שהוא חטאת - צריך עוד בהווייתו, שאם הביאו לשם חטאת ושחטו לשם עולה, דהשתא שינה אותו ממה שהיה, פסול. ואף על גב דבאשם נמי כתיב (להלן ז, ה) "אשם הוא", אמרינן בגמרא (זבחים דף ה:) כיון דלאחר הקטרת האימורים נאמר, והוא בעצמו - האשם - אם לא נקטרו אימורים אינו מעכב, לא ילפינן מהך "הוא" דכתב גבי אשם. והא דכתב גבי אשם "קדש קדשים הוא" (להלן ז, א), והוא נאמר קודם הקטרה, פירש רש"י (זבחים דף ה:) דלא ילפינן אלא מ"הוא" דנאמר אצל שם הקרבן, כמו "חטאת הוא", שרוצה לומר שיהיה חטאת בהווייתו ולא ישתנה, אבל "קדש קדשים", דלא נאמר על הקרבן, ליכא למילף מיניה: