מ"ג ויקרא ד כד
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וסמך ידו על ראש השעיר ושחט אתו במקום אשר ישחט את העלה לפני יהוה חטאת הוא
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר וְשָׁחַט אֹתוֹ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט אֶת הָעֹלָה לִפְנֵי יְהוָה חַטָּאת הוּא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְסָמַ֤ךְ יָדוֹ֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַשָּׂעִ֔יר וְשָׁחַ֣ט אֹת֗וֹ בִּמְק֛וֹם אֲשֶׁר־יִשְׁחַ֥ט אֶת־הָעֹלָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה חַטָּ֖את הֽוּא׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיִסְמוֹךְ יְדֵיהּ עַל רֵישׁ צְפִירָא וְיִכּוֹס יָתֵיהּ בְּאַתְרָא דְּיִכּוֹס יָת עֲלָתָא קֳדָם יְיָ חַטָּתָא הוּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיִסְמוֹךְ בְּתוּקְפָּא יַד יְמִינֵיהּ עַל רֵישׁ צְפִירָא וְיִכּוֹס יָתֵיהּ טַבְּחָא בַּאֲתַר דְיִכּוֹס יַת עֲלָתָא קֳדָם יְיָ חַטָאתָא הוּא: |
רש"י
"חטאת הוא" - (שם טו) לשמו כשר שלא לשמו פסול
[כא] לשמו כשר שלא לשמו פסול. פירש רש"י בפרק קמא דזבחים (ה ע"ב ד"ה מיעט) בהוייתו יהא, כמו שהוא חטאת - צריך עוד בהווייתו, שאם הביאו לשם חטאת ושחטו לשם עולה, דהשתא שינה אותו ממה שהיה, פסול. ואף על גב דבאשם נמי כתיב (להלן ז, ה) "אשם הוא", אמרינן בגמרא (זבחים דף ה:) כיון דלאחר הקטרת האימורים נאמר, והוא בעצמו - האשם - אם לא נקטרו אימורים אינו מעכב, לא ילפינן מהך "הוא" דכתב גבי אשם. והא דכתב גבי אשם "קדש קדשים הוא" (להלן ז, א), והוא נאמר קודם הקטרה, פירש רש"י (זבחים דף ה:) דלא ילפינן אלא מ"הוא" דנאמר אצל שם הקרבן, כמו "חטאת הוא", שרוצה לומר שיהיה חטאת בהווייתו ולא ישתנה, אבל "קדש קדשים", דלא נאמר על הקרבן, ליכא למילף מיניה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
חַטָּאת הוּא – לִשְׁמוֹ כָּשֵׁר, שֶׁלֹא לִשְׁמוֹ פָּסוּל (ספרא שם, פרק ח,ו; זבחים י' ע"ב).
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[ח] "וסמך ידו על ראש השעיר"-- לרבות שעיר נחשון לסמיכה, דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר לרבות שעירי עכו"ם לסמיכה, שהיה ר' שמעון אומר כל חטאת צבור שדמה נכנס לפנים -- טעון סמיכה.
[ט] "ושחט אֹתו"-- ולא תמורתו. כשהוא אומר למטה (ויקרא ד, לג) "ושחט אֹתה"-- ולא חלופה ולא ולדה.
מכאן היה ר' שמעון אומר חמש חטאות הן מתות: ( א ) ולד חטאת, ( ב ) ותמורה חטאת, ( ג ) וחטאת שמתו בעליה, ( ד ) ושכיפרו בעליה, ( ה ) ושעברה שנתה.
- אי אתה יכול לומר ולד בצבור - שאין הצבור מביאין נקבה.
- ואין תמורה חטאת בצבור שאין הצבור ממירין.
- ולא חטאת שמתו בעליה בצבור שאין צבור מתים.
- שכיפרו בעליה ושעברה שנתה יכול יהיו מתות בצבור? אמרת לאו.
- ילמדו סתומות ממפורשות! מה מפורש ולד חטאת ותמורות חטאת וחטאת שמתו בעליה-- ביחיד דברים אמורים ולא בצבור, אף שכפרו בעליה ושעברה שנתה-- ביחיד דברים אמורים ולא בצבור.
[י] "וְשָׁחַט אֹתוֹ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט אֶת הָעֹלָה" (ויקרא ד, כד) - היכן עולה נשחטת? בצפון. אף זה בצפון. וכי מכאן אני למד?! והלא כבר נאמר (ויקרא ו, יח) "בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעֹלָה תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת לִפְנֵי השם"! ולמה יצא מעתה? לקובעו; שאם לא נשחט בצפון - פסול.
[יא] אתה אומר לכך יצא או לא יצא אלא ללמד שאין אחר טעון צפון... תלמוד לומר 'במקום אשר ישחט' (ויקרא ד, כט) (שם ד, לג) (שם יד, יג).
אין לי אלא זו בלבד; מנין לרבות כל חטאת? תלמוד לומר (שם ד, כט) "ושחט את החטאת במקום העולה"-- לרבות כל חטאת שלא תהיו שחיטתן אלא בצפון.
[א] או אינו מביא אלא כיוצא בזה! מה זה מיוחד (1)חטאת זכר (2)קבוע (3)מכפר (4)ובא מן הצאן (5)ובא על חטא ידוע -- אף אני איני מרבה אלא את כיוצא בו! ואת מה אני מרבה? את שעירי עכו"ם שהם חטאת זכרים, קבועים, ומכפרים, ובאים מן הצאן, ובאים על חטא ידוע.
- וכשהוא אומר 'ושחט...' (ויקרא ד, כט) --
- לרבות פרים הנשרפים שהן חטאת זכרים קבועים, מכפרים, ובאים על חטא ידוע, אבל אינם באים מן הצאן
- או שעירי רגלים שהן חטאת זכרים קבועים מכפרים, ובאין מן הצאן, אבל אינם באים על חטא ידוע
- או חטאת עכו"ם שהיא חטאת קבוע מכפרת, ובאה מן הצאן, ובאה על חטא ידוע, אבל אינה באה זכר...
- שקול הוא ויבואו כולם!
- [ב] וכשהוא אומר 'ושחט...' (שם ד, לג) --
- לרבות פר יום הכפורים שהוא חטאת זכר קבוע מכפר אבל אינו בא מן הצאן ואינו בא על חטא ידוע
- או חטאת מטמא מקדש שהיא חטאת מכפרת ובאה מן הצאן ובאה על חטא ידוע אבל אינה באה זכר ואינה באה קבוע
- או חטאת נזיר שהיא חטאת קבוע ומכפרת ובאה מן הצאן אבל אינה באה זכר ואינה באה על חטא ידוע...
- שקול הוא ויבואו שניהם! [1]
- [ג] כשהוא אומר 'ושחט...' (שם יד, יג)-- לרבות חטאת מצורע שאינה חטאת קבוע ולא מכפרת.
[ד] אחר שריבינו דברים שהם כיוצא בו ודברים שאינן כיוצא בו, ולמה יצאת מעתה? --לקבוע שאם לא נשחט בצפון - פסול.
[ה] יכול זה בלבד אם לא נשחט בצפון יהיה פסול אבל כל שאר חטאת מצוה לשחטם בצפון ואם לא נשחט בצפון יהיו כשרות?... תלמוד לומר (שם ד, כט) "ושחט את החטאת במקום העולה" -- בנין אב לכל חטאות שאם לא נשחטו בצפון יהיו פסולות.
[ו] "חטאת"-- שיהיו כל מעשיה לשם חטאת. "הִוא"-- פרט לששחטו שלא לשמו.
- ^ נ"ל מתוך השינויים רבים שהגיה המלבי"ם תוך גירסת הדפוס הוא שכח להגיה כאן. וצ"ל "ויבואו כולם!" - ויקיעורך