מפרשי רש"י על ויקרא ד יח
| מפרשי רש"י על ויקרא • פרק ד' • פסוק י"ח |
• ב • ג • ה • ח • י • יב • יג • יח • כ • כב • כד • כה • כו • לה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וּמִן־הַדָּ֞ם יִתֵּ֣ן ׀ עַל־קַרְנֹ֣ת הַמִּזְבֵּ֗חַ אֲשֶׁר֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְאֵ֣ת כׇּל־הַדָּ֗ם יִשְׁפֹּךְ֙ אֶל־יְסוֹד֙ מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֔ה אֲשֶׁר־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
רש"י
"יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד" - (ת"כ שם פר"ה) זה יסוד מערבי שהוא כנגד הפתח
רש"י מנוקד ומעוצב
יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד – זֶה יְסוֹד מַעֲרָבִי, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד הַפֶּתַח (ספרא שם, פרשתא ג,יג; זבחים נ"א ע"א).
מפרשי רש"י
[יז] זה יסוד מערבי וכו'. ופירוש "אשר פתח אהל מועד" קאי על היסוד, רוצה לומר איזה יסוד - "אשר הוא פתח אהל מועד". דליכא למימר "אשר פתח אהל מועד" קאי על המזבח אשר פתח אהל מועד, לאפוקי פנימי, דזה כתב בקרא "מזבח העולה", כך משמע מדברי רש"י. וקשה, דבפרק איזהו מקומן (זבחים סוף נא.) דרשו התם תרי קרא "מזבח העולה אשר פתח אהל מועד", דאי כתב "מזבח העולה" הווה אמינא ומכל שכן למזבח הפנימי דיכול לשפוך, לכך כתב "אשר פתח אהל מועד" ולא מזבח הפנימי, נראה דרש"י ודאי סבירא ליה דקרא "אשר פתח אהל מועד" קאי על המזבח, וללמד דוקא למזבח חיצון ולא למזבח הפנימי, ואפילו הכי יליף ליה שצריך ליתן המתנה במערב אשר הוא נגד הפתח, דאם לא כן, לכתוב 'אשר לפני אהל מועד', דהא לא בעי לכתוב רק שאינו מזבח פנימי, אלא ללמוד שנתן ביסוד שכאשר יוצא מן הפתח פוגע ברישא, וזה ביסוד המערב, ולפיכך מיד נותן שם הדם, וזהו שכתב רש"י 'שהוא כנגד הפתח', כך נראה: