מפרשי רש"י על ויקרא ד ב


| מפרשי רש"י על ויקראפרק ד' • פסוק ב' | >>
ב • ג • ה • ח • י • יב • יג • יח • כ • כב • כד • כה • כו • לה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא ד', ב':

דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֮ לֵאמֹר֒ נֶ֗פֶשׁ כִּֽי־תֶחֱטָ֤א בִשְׁגָגָה֙ מִכֹּל֙ מִצְוֺ֣ת יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֹ֣א תֵעָשֶׂ֑ינָה וְעָשָׂ֕ה מֵאַחַ֖ת מֵהֵֽנָּה׃


רש"י

"מכל מצות ה'" - פי' רבותינו אין חטאת באה אלא על דבר שזדונו לאו וכרת ושגגתו חטאת (כריתות כג)

"מאחת מהנה" - ממקצת אחת מהן כגון הכותב בשבת שם משמעון נח מנחור דן מדניאל


רש"י מנוקד ומעוצב

מִכֹּל מִצְוֹת ה' – פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ (ספרא ויקרא, דיבורא דחובה, פרשתא א,ז; יבמות ט' ע"א; כריתות כ"ב ע"א): אֵין חַטָּאת בָּאָה אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ לָאו וְכָרֵת, (וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת).
מֵאַחַת מֵהֵנָּה – מִמִּקְצָת אַחַת מֵהֶן, כְּגוֹן הַכּוֹתֵב בְּשַׁבָּת 'שֵׁם' מִ'שִּׁמְעוֹן', 'נֹחַ' מִ'נָּחוֹר', 'דָּן' מִ'דָּנִיֵּאל' (ספרא שם, פרק א,ד; שבת קג ע"א).

מפרשי רש"י

[א] אין חטאת באה כו'. למדו זה (תו"כ כאן) בהיקש, מדהוקש כל התורה כולה לעבודה זרה, דכתיב בפרשת שלח לך (במדבר ט"ו, כ"ט-ל') "תורה אחת יהיה לכם [לעושה בשגגה] והנפש אשר תעשה ביד רמה [ונכרתה]", הוקשה כל התורה כולה לעבודה זרה, מה עבודה זרה דבר שחייבים על זדונו לאו וכרת (שם) ושגגתו חטאת (שם שם כז), אף כל דבר שחייב על זדונו לאו וכרת ושגגתו חטאת. לאפוקי כל לאו שבתורה שאינו בכרת, ולאפוקי דבר שיש בו מיתה ואין בו כרת, כגון מקלל אביו ואמו (להלן כ, ט) וגונב נפש (שמות כ"א, י"ז), ולאפוקי דבר שאין בו לאו אלא עשה, כגון פסח ומילה, אף על גב שיש בו כרת (מכות סוף יג ע"ב). ואין לומר מנא לן לומר כך, שמא דוקא דבר שיש בו מיתה כגון עבודה זרה, דהוא במיתה, זה אינו, דהא בקרא כרת כתיב - "והנפש אשר תעשה ביד רמה ונכרתה". ומדכתיב "אשר תעשה", משמע דוקא העושה מעשה, לאפוקי פסח ומילה שאין בו מעשה:

[ב] כגון הכותב וכו'. מדכתיב "אחת" משמע אחת שלימה, ומדכתיב "מאחת" משמע מקצת אחת, וכך פירושו; מלאכה שהיא מקצת, והיא מלאכה שלימה במקום אחר, כגון הכותב 'שם' מ'שמעון', דהוא מקצת מלאכה מ'שמעון', והוא מלאכה גמורה במקום אחר, ד'שם' הוי שם בפני עצמו, כגון שם בן נח (בראשית ו', י'), וכן 'גד' מ'גדיאל', 'נח' מ'נחור' (שבת קג ע"ב, ורש"י שם):