מפרשי רש"י על דברים כו יא
רש"י
"ושמחת בכל הטוב" - מכאן אמרו אין קורין מקרא בכורים אלא בזמן השמחה מעצרת ועד החג שאדם מלקט תבואתו ופירותיו ויינו ושמנו אבל מהחג ואילך מביא ואינו קורא
"אתה והלוי" - אף הלוי חייב בבכורים אם נטעו בתוך עריהם
"והגר אשר בקרבך" - מביא ואינו קורא שאינו יכול לומר לאבותינו
רש"י מנוקד ומעוצב
וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב – מִכָּאן אָמְרוּ: אֵין קוֹרִין מִקְרָא בִּכּוּרִים אֶלָּא בִּזְמַן שִׂמְחָה, מֵעֲצֶרֶת וְעַד הַחַג, שֶׁאָדָם מְלַקֵּט תְּבוּאָתוֹ וּפֵרוֹתָיו וְיֵינוֹ וְשַׁמְנוֹ; אֲבָל מֵהַחַג וְאֵילַךְ, מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא (פסחים ל"ו ע"ב).
אַתָּה וְהַלֵּוִי – אַף הַלֵּוִי חַיָּב בְּבִכּוּרִים אִם נָטְעוּ בְּתוֹךְ עָרֵיהֶם.
וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ – מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר "לַאֲבוֹתֵינוּ" (ביכורים פ"א מ"ד).
מפרשי רש"י
[טז] מכאן אמרו אין קורין אלא בזמן שמחה. דאם לא כן, מאי "ושמחת בכל הטוב", הרי בכורים אסורים לזרים (בכורים פ"ב מ"א), אלא "ושמחת" הוא אתי לומר דבזמן שמחה קורין:
[יז] מביא ואינו קורא וכו'. כלומר, הא דכתיב "והגר אשר בשעריך", לומר שאף על גב שאין הגר יכול לקרות, אפילו הכי מביא בכורים. אבל אין לומר דקרא אתא לומר דמביא וקורא, דזה אי אפשר, שהרי לא יכול לומר (פסוק ג) "אשר נשבעת לאבותינו" (בכורים פ"א מ"ד). וכן איתא בפרק אלו הן הלוקין (מכות דף יט.), עיין שם: