מ"ג דברים כו יא



<< · מ"ג דברים · כו · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך יהוה אלהיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשָׂמַחְתָּ֣ בְכׇל־הַטּ֗וֹב אֲשֶׁ֧ר נָֽתַן־לְךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וּלְבֵיתֶ֑ךָ אַתָּה֙ וְהַלֵּוִ֔י וְהַגֵּ֖ר אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבֶּֽךָ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְתִחְדֵּי בְּכָל טָבְתָא דִּיהַב לָךְ יְיָ אֱלָהָךְ וְלֶאֱנָשׁ בֵּיתָךְ אַתְּ וְלֵיוָאָה וְגִיּוֹרָא דְּבֵינָךְ׃
ירושלמי (יונתן):
וְתֶחֱדֵי בְּכָל טַבְתָּא דִיהַב לָךְ יְיָ אֱלָהָךְ וּלְאֵינַשׁ בָּתֵּיכוֹן וְתֶהֱנוּן וְתֵיכְלוּן אַתּוּן וְלֵיוָאֵי וְגִיוֹרֵי דְבֵינֵיכוֹן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ושמחת בכל הטוב" - מכאן אמרו אין קורין מקרא בכורים אלא בזמן השמחה מעצרת ועד החג שאדם מלקט תבואתו ופירותיו ויינו ושמנו אבל מהחג ואילך מביא ואינו קורא

"אתה והלוי" - אף הלוי חייב בבכורים אם נטעו בתוך עריהם

"והגר אשר בקרבך" - מביא ואינו קורא שאינו יכול לומר לאבותינו 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב – מִכָּאן אָמְרוּ: אֵין קוֹרִין מִקְרָא בִּכּוּרִים אֶלָּא בִּזְמַן שִׂמְחָה, מֵעֲצֶרֶת וְעַד הַחַג, שֶׁאָדָם מְלַקֵּט תְּבוּאָתוֹ וּפֵרוֹתָיו וְיֵינוֹ וְשַׁמְנוֹ; אֲבָל מֵהַחַג וְאֵילַךְ, מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא (פסחים ל"ו ע"ב).
אַתָּה וְהַלֵּוִי – אַף הַלֵּוִי חַיָּב בְּבִכּוּרִים אִם נָטְעוּ בְּתוֹךְ עָרֵיהֶם.
וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ – מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר "לַאֲבוֹתֵינוּ" (ביכורים פ"א מ"ד).

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

נותן לך ושמתה בטנא: לפי שהוא סוף דבור הלמ"ד קמץ אבל לך מחובר לשלפניו:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ושמחת בכל הטוב" על דרך אומרו:(תהלים, קמה)“טוב ה'”; ולהעירך על זה, אמר: ״בכל הטוב״, פירוש: דבר הכולל כל הטוב, ואין זה אלא הקב"ה שהוא מקור הטוב. ״אשר נתן לך״ - פירוש: כי דבר זה אין ערך אליו אלא מתנת חנם. ואמר"לך"לשלול זולתו - לא מלאך ולא שרף יזכה לזה.

גם ירמוז במאמר "בכל הטוב" אל התורה, כאומרם ז"ל (ברכות ה, א): ״ואין טוב אלא תורה", שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה, ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה, כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם:

ואומרו "ולביתך", כי לא לנשמה לבד יגיע הטוב אלא גם לבית הנשמה, שהיא רוח ונפש, שהם משכן הנשמה, כל א' יתעדן כפי יכלתו:

ואומרו "והלוי" - יתבאר על פי דבריהם ז"ל שאמרו בזוהר (ח"ב צ"ד) וזה לשונם: ״זכה יתיר - יהבין ליה נשמתא וכו', זכה יתיר - יהבין ליה נשמתא מאור אצילות״ וכו׳. ע"כ. ולבחינה זו יקרא הכתוב לוי, לפי שמתְלוֹת עם האדם מחדש:

ואומרו "והגר" - יתבאר על פי דבריהם ז"ל (זוהר ח"ג רי"ז.) שאמרו כי כשיגיע ליד אדם מצוה מאותם מצות שאינם נוהגות תמיד, אותם הנשמות שכבר נסתלקו מהעולם והם חסרי מצוה זו - באים וגרים עם העושה המצוה, על זה הדרך: קרובים לשכר ורחוקים מן ההפסד, כאמור באורך בדברי המקובלים, וכנגד בחינה זו אמר: והגר אשר בקרבך:

מדרש ספרי

לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

יא.

ושמחת . (בכל מיני שמחות) [בשעת שמחה].

בכל הטוב . זה השיר.

אשר נתן לך ה' א-להיך, ולביתך . מלמד שאדם מביא בכורים מנכסי אשתו וקורא.

אתה והלוי והגר אשר בקרבך . [בכל מקום שאתה מוצא הלוי, תן לו מחלקו. ואם אין לו מחלקו, תן לו מעשר שני. אין לו מעשר שני, תן לו מעשר עני. אין לו מעשר עני, תן לו שלמים. אין לו שלמים, פרנסהו מן הצדקה. לכך נאמר, אתה והלוי והגר אשר בקרבך ] (מכאן אמרו, ישראל ממזרים מתודים; לא גרים ועבדים משוחררים, שאין להם חלק בארץ ) . 


בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ושמחת בכל הטוב. וסמיך ליה כי תכלה לעשר, שבשביל המעשר תשמח בכל הטוב. כמו שדרשו עשר, בשביל שתתעשר:

הטוב. עולה כ"ב. בשביל התורה שנתנה בכ"ב אותיות:

<< · מ"ג דברים · כו · יא · >>