מפרשי רש"י על דברים כו ד
רש"י
"ולקח הכהן הטנא מידך" - להניף אותו כהן מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף
רש"י מנוקד ומעוצב
וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ – לְהָנִיף אוֹתוֹ (ספרי ש; מנחות ס"א ע"א); כֹּהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ תַּחַת יַד הַבְּעָלִים וּמֵנִיף (שם ע"ב; סוכה מ"ז ע"ב).
מפרשי רש"י
[ט] להניף אותו וכו'. בספרי. דאם לא כן, "מידך" למה לי, לכתוב 'ולקח הכהן הטנא', אלא הכתוב מופנה ללמוד גזירה שוה, נאמר כאן "יד", ונאמר בשלמים (ויקרא ז', ל') "ידיו תביאנו", מה התם תנופה, שמניח הכהן ידו תחת יד בעלים, אף כאן תנופה (מנחות סוף סא.). ואין להקשות, דהרי הוא תנופה בחבורים, ובפרק שתי מדות (מנחות דף צד.) אמרו אין תנופה בשותפין, דקאמר התם שאם מניח ידו תחת יד חבירו הוי חציצה. שנראה דזה לא קשיא, דגבי כהן לא הוי חציצה, דכך המצוה דבעלים עם כהן - מניף יד הכהן תחת יד הבעל, ולא הוי חציצה. אבל שני שותפין, בודאי כיון שאין המצוה כך, שלפעמים הוא מביא בפני עצמו שלא בשותפות, הוי חציצה (תוספות קידושין לו ע"ב ד"ה מכניס). ובתוספות בסוכה בפרק לולב הגזול (מז ע"ב) פרשו בענין אחר. אך שם כתבו התוספות קושיא מן הירושלמי (סוטה פ"ג ה"א) על תירוץ שלהם, לכך לא כתבתי תירוץ התוספות, גם כי ישבו שם הקושיא. אך פירוש אשר אמרנו נראה פשוט: