מפרשי רש"י על דברים כג כה
רש"י
"כי תבא בכרם רעך" - (ב"מ פז) בפועל הכתוב מדבר
"ואל כליך לא תתן" - מכאן שלא דברה תורה אלא בשעת הבציר בזמן שאתה נותן לכליו של בעל הבית אבל אם בא לעדור ולקשקש אינו אוכל
"כנפשך" - כמה שתרצה
"שבעך" - ולא אכילה גסה
רש"י מנוקד ומעוצב
כִּי תָבֹא בְכֶרֶם רֵעֶךָ – בְּפוֹעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר (ב"מ פ"ז ע"ב).
כְּנַפְשְׁךָ – כַּמָּה שֶׁתִּרְצֶה (שם).
שָׂבְעֶךָ – וְלֹא אֲכִילָה גַּסָּה (שם).
וְאֶל כֶּלְיְךָ לא תִתֵּן – מִכָּאן שֶׁלֹּא דִּבְּרָה תּוֹרָה אֶלָּא בִּשְׁעַת הַבָּצִיר, בִּזְמַן שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לְכֶלְיוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת (ספרי רסו; ב"מ שם); אֲבָל אִם בָּא לַעֲדֹר וּלְקַשְׁקֵשׁ, אֵינוֹ אוֹכֵל (ב"מ פ"ט ע"ב).
מפרשי רש"י
[כ] בפועל הכתוב מדבר. כדאיתא בהשוכר את הפועלים (ב"מ סוף פז ע"ב) "ואל כליך לא תתן", בשעה שאתה נותן לכליו של בעל הבית, דהיינו שעת הבציר, שהוא גמר מלאכה. לאפוקי שכרו לעדר ולקשקש, דאינו גמר מלאכה, ואינו נותן לכליו של בעל הבית, אין פועל אוכל בו: