מפרשי רש"י על דברים כג ח
רש"י
"לא תתעב אדומי" - לגמרי ואע"פ שראוי לך לתעבו שיצא בחרב לקראתך
"לא תתעב מצרי" - מכל וכל אע"פ שזרקו זכוריכם ליאור מה טעם שהיו לכם אכסניא בשעת הדחק לפיכך
רש"י מנוקד ומעוצב
לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי – לְגַמְרֵי, וְאַף עַל פִּי שֶׁרָאוּי לְךָ לְתַעֲבוֹ, שֶׁיָּצָא בַּחֶרֶב לִקְרָאתֶךָ.
לֹא תְתַעֵב מִצְרִי – מִכֹּל וָכֹל, אַף עַל פִּי שֶׁזָּרְקוּ זְכוּרֵיכֶם לַיְּאוֹר. מַה טַּעַם? שֶׁהָיוּ לָכֶם אַכְסַנְיָא בִּשְׁעַת הַדְּחַק; לְפִיכָךְ–
מפרשי רש"י
מה שפירש"י לא תתעב אדומי לגמרי העולם מקשין למה שינה אח"כ הל' לא תתעב מצרי מכל וכל ונ"ל דה"ק דבאדום הזהיר אותו התורה שלא לתעבו לגמרי יותר מג' דורות כמו עמון ומואב אבל מ"מ הנקבות לא היו אסורות לעולם שהרי אין דרך של נשים לצאת בחרב כמו שדרשו רז"ל גבי עמון ומואב על דבר אשר לא קדמו אין דרכן של נשים לקדם אבל גבי מצרי הזהיר שלא לתעב מכל וכל הזכרים והנקבות לעולם שכולם היו משעבדין בישראל ודוק מהרש"ל ותימה עליו וכי לא ראה משנה שלימה ביבמות בפרק הערל מצרי ואדומי א' זכרים וא' נקבות אסורין עד ג' דורות וכן פסק הטור א"ע סי' ד' ואפשר דה"ק דבאדום אינו מזהיר מלתעב לעולם רק הזכרים אבל הנקבות בלא"ה לא תיסק אדעתין לתעב לעולם דאין דרכן של נשי' לצאת בחרב אבל מ"מ אסורין עד ג' דורות דעזרו קצת לבעליהן אבל גבי מצרי הזהירם הכתוב שלא לתעב לעולם הזכרים והנקבות לפי שכולם היו משועבדין בשוה בישראל ודוק כנ"ל: