מ"ג דברים כג כה


מקראות גדולות דברים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים כְּנַפְשְׁךָ שָׂבְעֶךָ וְאֶל כֶּלְיְךָ לֹא תִתֵּן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י תָבֹא֙ בְּכֶ֣רֶם רֵעֶ֔ךָ וְאָכַלְתָּ֧ עֲנָבִ֛ים כְּנַפְשְׁךָ֖ שׇׂבְעֶ֑ךָ וְאֶֽל־כֶּלְיְךָ֖ לֹ֥א תִתֵּֽן׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אֲרֵי תִתַּגַר בְּכַרְמָא דְּחַבְרָךְ וְתֵיכוֹל עִנְבִּין כְּנַפְשָׁךְ שִׂבְעָךְ וּלְמָנָךְ לָא תִתֵּן׃
ירושלמי (יונתן):
אֲרוּם תֵּיעוּל לְמֵיסַב אַגְרָא כְּפוֹעֵל בְּכַרְמָא דְחַבְרָךְ וְתֵיכוּל כְּרַעֲוַות נַפְשָׁךְ עַד דְּתִסְבַּע וּלְוַות צַנָךְ לָא תִתֵּן:

"כי תבא בכרם רעך" - (ב"מ פז) בפועל הכתוב מדבר

"ואל כליך לא תתן" - מכאן שלא דברה תורה אלא בשעת הבציר בזמן שאתה נותן לכליו של בעל הבית אבל אם בא לעדור ולקשקש אינו אוכל

"כנפשך" - כמה שתרצה

"שבעך" - ולא אכילה גסה

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)


קלב.

כי תבא בכרם רעך . יכול לעולם? תלמוד לומר " ואל כליך לא תתן ", בשעה שאתה נותן לכליו של בעל הבית.

רעך . פרט לעובדי כוכבים. רעך. פרט לגבוה.

ואכלת . ולא מוצץ.

ענבים . ולא תאנים. מכאן אמרו, היה עושה בענבים לא יאכל בתאנים, בתאנים לא יאכל בענבים. אבל מונע עצמו עד שמגיע למקום היפות ואוכל.

ר' אלעזר ( בן ) חסמא אומר, מנין שלא יאכל פועל יותר משכרו? ת"ל " כנפשך ". וחכ"א " שבעך ", מלמד שאוכל פועל יותר על שכרו.

ואל כליך לא תתן . (אפילו) בשעה שאתה נותן לתוך כליו של בעה"ב.

<< · מ"ג דברים · כג · כה · >>