מפרשי רש"י על דברים יב ג
<< | מפרשי רש"י על דברים • פרק י"ב • פסוק ג' | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כב • כג • כד • כז • כח • ל •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְנִתַּצְתֶּ֣ם אֶת־מִזְבְּחֹתָ֗ם וְשִׁבַּרְתֶּם֙ אֶת־מַצֵּ֣בֹתָ֔ם וַאֲשֵֽׁרֵיהֶם֙ תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֔שׁ וּפְסִילֵ֥י אֱלֹֽהֵיהֶ֖ם תְּגַדֵּע֑וּן וְאִבַּדְתֶּ֣ם אֶת־שְׁמָ֔ם מִן־הַמָּק֖וֹם הַהֽוּא׃
רש"י
"מזבח" - של אבנים הרבה
"מצבה" - של אבן אחת והיא בימוס (אלטאר) ששנויה במשנה (ע"ז מו) אבן שחצבה מתחלתה לבימוס
"אשרה" - אילן הנעבד
"ואבדתם את שמם" - (שם) לכנות להם שם לגנאי בית גליא קורין לה בית כריא עין כל עין קוץ
רש"י מנוקד ומעוצב
מִזְבֵּחַ – שֶׁל אֲבָנִים הַרְבֵּה.
מַצֵּבָה – שֶׁל אֶבֶן אַחַת, וְהוּא "בִּימוֹס" שֶׁשָּׁנִינוּ בַּמִּשְׁנָה: "אֶבֶן שֶׁחֲצָבָהּ מִתְּחִלָּתָהּ לְבִימוֹס" (ע"ז מ"ז ע"ב).
אֲשֵׁרָה – אִילָן הַנֶּעֱבָד (שם מ"ח ע"א).
וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם – לְכַנּוֹת לָהֶם שֵׁם לִגְנַאי: בֵּית גַּלְיָא – קוֹרִין לָהּ בֵּית כַרְיָא; עֵין כֹּל – עֵין קוֹץ (ספרי סא; ע"ז מ"ו ע"א).
מפרשי רש"י
[ג] אילן הנעבד. אף על גב שמחובר לקרקע אינו נאסר, דכתיב "אלקיהם על ההרים", ולא ההרים אלקיהם (עבודה זרה דף מה.), קאמר במשנה (שם) 'מפני מה אשירה אסורה, מפני שיש בה תפיסת ידי אדם'. פירוש, אף על גב שהאשרה מחובר בארץ, יש לאדם תפיסה באשירה, שהיא בארץ, בצדדין שלה. ואפילו במקום השורש יש לאדם תפיסה בה, דהיינו שיכול לתפוס שרשו ועיקרו. אבל בהר אין לאדם תפיסה, והוא דבר אחד עם קרקע עולם. אבל רש"י פירש (שם) 'לפי שיש בה תפיסת ידי אדם' כשנטעו היה בו תפיסת ידי אדם: