מפרשי רש"י על דברים יב טז
רש"י
"רק הדם לא תאכלו" - אף ע"פ שאמרתי שאין לך בו זריקת דם במזבח לא תאכלנו
"תשפכנו כמים" - לומר לך שאין צריך כסוי ד"א הרי הוא כמים להכשיר את הזרעים (ספרי חולין עד)
רש"י מנוקד ומעוצב
רַק הַדָּם לֹא תֹאכֵלוּ – אַף עַל פִּי [שֶׁאָמַרְתִּי] שֶׁאֵין לְךָ בּוֹ זְרִיקַת דָּם בַּמִּזְבֵּח, לֹא תֹּאכְלֶנּוּ.
תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם – לוֹמַר לְךָ שֶׁאֵין צָרִיךְ כִּסּוּי (ספרי עא; חולין פ"ד ע"א). דָּבָר אַחֵר: הֲרֵי הוּא כַּמַּיִם לְהַכְשִׁיר אֶת הַזְּרָעִים (ספרי שם; חולין ל"ג ע"א).
מפרשי רש"י
[יט] אף על פי שאין בו זריקה וכו'. פירוש, דהוה אמינא שלא אמרה תורה אלא בדבר שהוא ראוי לכפר במזבח, כגון תמימים, כיון שהיה ראוי לכפר במזבח. והשתא יתורץ קושית הרא"ם, דלמה לא נילף מדכתיב בפרשת אחרי (ר' ויקרא יז, י) "לא תאכלו כל דם", ופירש שם רש"י אפילו שלא במוקדשים חייב עליו, כמו שפירש שם, ואם כן מהיכי תיתי שלא לאסור פסולי המוקדשים משום שאין בו זריקה. דהוה אמינא כיון שהיו ראוי לכפר במזבח נאסר דמו, אבל פסולי המוקדשין - אין ראוי לכפר במזבח:
[כ] שאין צריך כיסוי. והקשה הרא"ם, דלא צריך קרא, דבהדיא כתיב דוקא חיה ועוף, ולא בהמה, והאי בהמה הוא. ולא עיין הרב בפרק כיסוי הדם (חולין דף פד.), דבעי התם למימר שבהמה בכלל חיה לכיסוי, ויליף לה מהאי קרא דלא בעי כסוי, דכתיב "על הארץ תשפכנו כמים". והוא הדין לכל שאר בהמה דאינה טעונה כיסוי - מהאי קרא נפקא לן (שם), וגלי קרא בפסולי המוקדשין, לפי שפסולי מוקדשין בהמה הוא בודאי, שאין שאר מין בהקרבה:
[כא] דבר אחר הרי הוא כמים. דקשה ללשון ראשון דלא הוי למכתב בכאן, כיון שכל בהמה אינה צריכה כיסוי:
בד"ה תשפכנו כמים כו' עוף אין בהמה לא ולא ראה מה דאיתא בפ' כיסוי הדם דף פ"ד וז"ל אמר לי' יעקב מינאי לרבא קי"ל חיה בכלל בהמה לסימנין אימא נמי בהמה בכלל חיה לכיסוי א"ל עליך אמר קרא על הארץ תשפכנו כמים מה מים לא בעי כיסוי אף האי נמי לא בעי כיסוי ע"כ כנ"ל: