מפרשי רש"י על דברים טו יא
<< | מפרשי רש"י על דברים • פרק ט"ו • פסוק י"א | >>
• ב • ז • ט • י • יא • יב • יז • יח • יט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּ֛י לֹא־יֶחְדַּ֥ל אֶבְי֖וֹן מִקֶּ֣רֶב הָאָ֑רֶץ עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לֵאמֹ֔ר פָּ֠תֹ֠חַ תִּפְתַּ֨ח אֶת־יָדְךָ֜ לְאָחִ֧יךָ לַעֲנִיֶּ֛ךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ֖ בְּאַרְצֶֽךָ׃
רש"י
"על כן" - (שם) מפני כן
"לאמר" - (ספרי) עצה לטובתך אני משיאך
"לאחיך לעניך" - לאיזה אח לעני
"לעניך" - ביו"ד אחד לשון עני אחד הוא אבל ענייך בשני יודי"ן שני עניים
רש"י מנוקד ומעוצב
עַל כֵּן – מִפְּנֵי כֵן.
לֵאמֹר – עֵצָה לְטוֹבָתְךָ אֲנִי מַשִּׁיאֲךָ (ספרי קיח).
לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ – לְאֵיזֶה אָח? לֶעָנִי.
לַעֲנִיֶּךָ – בְּיוֹ"ד אֶחָד, לְשׁוֹן עָנִי אֶחָד הוּא; אֲבָל "עֲנִיֶּיךָ" בִּשְׁנֵי יוֹדִי"ן, שְׁנֵי עֲנִיִּים.
מפרשי רש"י
[ה] על כן מפני כן. לא כמו שאר "על כן" שבמקרא, שפירושו 'הואיל', כמו שכתב (רש"י) בפרשת "וירא אליו" בפסוק (בראשית י"ט, ח') "כי על כן באו בצל קורתי", דאיך יתכן לומר 'כי לא יחדל אביון הואיל ואני מצוך', ולפיכך פירש 'מפני כן':
[ו] עצה טובה אני משיאך. דאם לא כן, "לאמור" למה לי, אלא הצווי בפני עצמו, והאמירה בפני עצמו, ואמירה הוא עצה טובה בלבד: