מפרשי רש"י על דברים טו י


<< | מפרשי רש"י על דבריםפרק ט"ו • פסוק י' | >>
ב • ז • ט • י • יא • יב • יז • יח • יט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים ט"ו, י':

נָת֤וֹן תִּתֵּן֙ ל֔וֹ וְלֹא־יֵרַ֥ע לְבָבְךָ֖ בְּתִתְּךָ֣ ל֑וֹ כִּ֞י בִּגְלַ֣ל ׀ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה יְבָרֶכְךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכׇֽל־מַעֲשֶׂ֔ךָ וּבְכֹ֖ל מִשְׁלַ֥ח יָדֶֽךָ׃


רש"י

"נתון תתן לו" - אפי' מאה פעמים

"לו" - בינו ובינך

"כי בגלל הדבר" - אפילו אמרת ליתן אתה נוטל שכר האמירה עם שכר המעשה


רש"י מנוקד ומעוצב

נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ – אֲפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים (ספרי קיז).
לוֹ – בֵּינוֹ לְבֵינְךָ (שם).
כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר – אֲפִלּוּ אָמַרְתָּ לִתֵּן, אַתָּה נוֹטֵל שְׂכַר הָאֲמִירָה עִם שְׂכַר הַמַּעֲשֶׂה (שם).

מפרשי רש"י

[י] עבד עברי עובד בין ביום וכו'. ומדכתיב (שמות כ"א, ד') "אם אדוניו יתן לו אשה" ליכא למילף, דהוה אמינא דלא אתי קרא רק שמותר לישא אשה, ומיהא אם הוא אינו רוצה לישא - הרשות בידו, ולפיכך כתב "כי משנה שכר שכיר עבדך", לומר שהוא מחויב לישא אשה (קידושין דף טו.), דאם לא כן לא שייך "משנה שכר שכיר עבדך", הלא ברצונו נשאה (כ"ה ברא"ם):