מפרשי רש"י על דברים טו ט


| מפרשי רש"י על דבריםפרק ט"ו • פסוק ט' | >>
ב • ז • ט • י • יא • יב • יז • יח • יט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים ט"ו, ט':

הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֡ פֶּן־יִהְיֶ֣ה דָבָר֩ עִם־לְבָבְךָ֨ בְלִיַּ֜עַל לֵאמֹ֗ר קָֽרְבָ֣ה שְׁנַֽת־הַשֶּׁ֘בַע֮ שְׁנַ֣ת הַשְּׁמִטָּה֒ וְרָעָ֣ה עֵֽינְךָ֗ בְּאָחִ֙יךָ֙ הָֽאֶבְי֔וֹן וְלֹ֥א תִתֵּ֖ן ל֑וֹ וְקָרָ֤א עָלֶ֙יךָ֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃


רש"י

"וקרא עליך" - (ספרי) יכול מצוה ת"ל (דברים כד) ולא יקרא

"והיה בך חטא" - מכל מקום אפי' לא יקרא א"כ למה נאמר וקרא עליך ממהר אני ליפרע על ידי הקורא יותר ממי שאינו קורא


רש"י מנוקד ומעוצב

וְקָרָא עָלֶיךָ – יָכוֹל מִצְוָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְלֹא יִקְרָא" (דברים כד,טו; ספרי קיז).
וְהָיָה בְךָ חֵטְא – מִכָּל מָקוֹם, אֲפִלּוּ לֹא יִקְרָא. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר: וְקָרָא עָלֶיךָ? מְמַהֵר אֲנִי לִפָּרַע עַל יְדֵי הַקּוֹרֵא יוֹתֵר מִמִּי שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא (שם).

מפרשי רש"י

[ד] תלמוד לומר ולא יקרא. פסוק זה בפרשת כי תצא (להלן כד, טו) הוא, אף על גב שהכתוב הוא בשכיר יום, אין חילוק ביניהם, שהרי התורה הזהירה על שניהם - לזה ליתן דרך צדקה (פסוק ח), ולשכיר יום מפני שכירותו. ומכל שכן הוא, שהרי שם כתיב "כי עני הוא ואליו הוא נושא נפשו", ואפילו הכי אינו מצוה שיקרא אל ה'. ולא שיהיה פירושו שהכתוב (שם) מצוה לו שלא יקרא אל ה', דאם כן מאי כתיב בתריה (שם) "והיה בך חטא", אלא שכך פירושו, כי "ולא יקרא" משמע תמיה, וכי לא יקרא עליך אל ה', ואם היה מצוה לא שייך לומר דרך תמיה, ומזה משמע שאינו מצוה: